התאבדות כביטוי של נתק משפחתי: מבט מערכתי לריפוי

אבני מדרך חלקות חוצות נהר זורם ביער מעורפל. האבנים הכהות יוצרות נתיב דרך המים הסוערים, מובילות מהחזית לעבר אור רחוק המפציע בין העצים. האבנים מסמלות את מסע הריפוי מנתק משפחתי וטראומה, ומציעות דרך להתקדם בתוך הזרמים הרגשיים המאתגרים אל עבר תקווה ואפשרויות חדשות

התאבדות כביטוי של נתק משפחתי: מבט מערכתי לריפוי

אין דרך אחת להסביר, להכיל, לעבד ולעשות עבודה מרפאת עם התאבדות בתוך המשפחה. זהו נושא קשה, עצוב ומורכב שאפשר להסתכל ולעבוד איתו מנקודות מבט שונות.

הוא קשה הן עבור מי שנשארו מאחור ולהבנתי גם עבור הנשמה שעזבה את המרחב האנושי באופן הזה. בעבודתי בדרך העומק, בקונסטלציה ובשיטות נוספות, ראיתי שהבנת ההתאבדות מתוך הראיה המערכתית יכולה לתרום להבנה ולריפוי ויכולה לעזור מאוד לכל מי שקשור/ה למרחב, הן באופן ישיר (הנשמה שהתאבדה והמשפחה הקרובה) והן באופן עקיף לדורות הבאים ולקרובים הרחוקים.

התאבדות כביטוי של נתק משפחתי

כשאני מסתכל ממבט מערכתי בדרך העומק על אנשים שמישהו ממשפחתם התאבד ובאים לעבודת עומק, אני מציע לעיתים (היכן שמתאים) לראות בהתאבדות כתופעה שקשורה ל"הוצאה מהמשפחה". במילים אחרות – כסוג של נתק משפחתי, שהתוצאות הקשות שלו מתבטאות גם דרך ההתאבדות במשפחה.

המורכבות של מי שמתאבד

לפעמים מי שהתאבד/ה זה מי שהוציאו אותו מהמשפחה, אבל לעתים, מי שמתאבד/ת זה מישהו שנראה לחלוטין בתוך המשפחה (לפעמים אפילו "יישר/ה קו" עם נתק אחר במשפחה).

חשוב להסביר שמי שמתאבד יכול להיות גם הורה, שמשפחתו הגרעינית חלקה או כולה הלכו לעולמם, ולכאורה הוא/היא אינו הוצא מהמשפחה, אבל מתוך עבודת עומק מתבהר שמדובר במישהו/י שנשא את הנתק בתוכו/ה.

הניסיון בעבודת העומק מגלה שלעתים הנתק הוא לא בגלל שניתקו באופן ישיר את מי שהתאבד/ה אלא שההתאבדות היא כמעין פרי הבאושים של מבנה הנתק המשפחתי שהיה קיים במרחב המשפחתי והאישי, ואשר הופנם, לרוב ללא מודעות, אצל המתאבד/ת.

ההשפעה המערכתית הרחבה

התאבדות במשפחה משפיעה הרבה מעבר למעגל הקרוב. היא משפיעה על כל המערכת המשפחתית – על האחים והאחיות, על ההורים, על הילדים, וגם על האחיינים, בני הדודים, ואפילו על בני משפחה רחוקים יותר. ההשפעה נמשכת גם לדורות הבאים, לרוב בצורות סמויות ולא מודעות.

המבט המערכתי מאפשר לנו לראות כיצד האנרגיות של אירוע טראומטי כמו התאבדות נובעות מדברים שהתרחשו בזמנים אחרים ובמיוחד כיצד הן עלולות להמשיך להדהד במשפחה לאורך זמן ודורות.

עבודת הריפוי בדרך העומק

בין אם ההתאבדות אירעה במשפחה הקרובה ובין אם התרחשה במשפחה הרחוקה, מומלץ לכל מי שיש התאבדות במשפחתו – קרובה או רחוקה, בדור הנוכחי או בדורות קודמים – לעשות עם זה עבודת ריפוי משמעותית.

בתחילה, מטבע הדברים, זו עבודה חשובה הקשורה להכלה של הקושי והכאב. בהמשך, זוהי עבודת ריפוי מערכתית עמוקה עם דגש על ריפוי מבנה הנתק הפנימי המופנם בתוכך (ובתוך כל מי שיש התאבדות במשפחתו/ה).

עבודה זו חיונית הן לרווחה האישית והן למניעת העברה של דפוסי הנתק לאחרים במשפחה ולדורות הבאים.

כדי להגיע לריפוי משמעותי חשוב לעבוד בכיוונים מגוונים ובמיוחד לזכור לעבוד עם השורשים המרכזיים של הנתק המשפחתי במשפחה. חשוב לא פחות, לתת התייחסות משמעותית לעבודה עם המבנה הפנימי של הנתק.

(ראו את המאמרים שנכתבו בדרך העומק על ריפוי נתקים משפחתים)

עבודה זו שחשובה תמיד במבנה של נתקים משפחתיים, חיונית אף יותר במקרה של התאבדות, שבה האנרגיות הכלואות עשויות להיות עוצמתיות במיוחד.

כמה מילות סיכום

כאשר יוצאים מהפן האישי ומתייחסים להתאבדות מהמקום המערכתי, מתאפשרת לנו זווית ראייה שיכולה לפתוח דלת חדשה לעבודת עומק של ריפוי ברמות וממדים שונים.

עבודה זו יכולה לשפר משמעותית את החיים ואיכות החיים של מי שעושה אותה, לשפר קשרים קיימים במשפחה, (להבנתי גם לסייע להבראה הנשמתית של מי שהתאבדו) וכמובן לסייע במניעת העברה של דפוסים דומים לדורות הבאים.