דברים שנכתבו לרגל סיום שנת הלימודים ב"דרך העומק" – 2020
השבוע, הסתיים המחזור השני של המסלול ה-4 שנתי ב"דרך העומק". ארבע שנים של עבודה פנימית מעמיקה בתוך החיים ולא מחוצה להם.
בחמש השנים האחרונות קיימנו כבר 24 קורסים בדרך העומק (מסוגים שונים).
על שהתרחש בקורס, על תהליכי העומק ועל משמעות הריפוי, אין באמת אפשרות לכתוב. למעשה, קשה לכתוב משהו בעל משמעות ואפילו לתת דוגמאות אמיתיות על השפעת הטכניקות שעבדנו איתם. כתבתי על כך בעבר, בסיום אחת משנות הלימודים הקודמות, שם גם עניתי על שאלות מהסוג: "מדוע לא מפורסמים צילומים של המשתתפים שמחזיקים תעודה ביד?" (על אתיקה ושיווק אפשר לקרוא כאן).
קשה לתאר את עומק העבודה והשפעתה המיטיבה, המתאפשרת בתוך בית הספר "דרך העומק".
עם זאת, ככל שעובר הזמן ומתגלת האפשרות המרפאת של העבודה הפנימית בתוך החיים, הנעשית בבית הספר, נראה שיש מקום לשתף יותר.
מתבהר שעכשיו, יש כבר יכולת לגעת במספר מאפיינים הקשורים לעבודה הפנימית שנעשית בבית הספר, וזאת ביחס לבתי ספר אחרים להתפתחות, שפעלו לאורך ההיסטוריה. הכוונה היא בעיקר לבתי הספר לעבודה פנימית מעמיקה, פיזית, נפשית ורוחנית, שהתקיימו במאות השנים האחרונות.
מכלל מאפייני "דרך העומק", המתכתבים עם בתי ספר להתפתחות מעמיקה שפעלו לאורך ההיסטוריה ועם פרקטיקות רוחניות ומסורות התפתחותיות מסוגים שונים, אגע, במאמר חגיגי זה, בשלושה מאפיינים בלבד, שנוח להסבירם כעת.
מבט מעמיק על מאפיינים אלה, יוכל לשפוך אור נוסף על "דרך העומק" ולעזור להבין, מדוע העבודה הנעשית בבית הספר אינה מפורסמת ומשותפת יותר. וכן, מדוע השיתופים של העבודה שנעשית, הם יותר אישיים ופרסונליים ולא כלליים ונרחבים.
העבודה נעשית בתוך החיים
בראש ובראשונה, חשוב לציין, שהעבודה הפנימית ב"דרך העומק" נעשית בתוך החיים ולא "מחוצה להם".
ישנם בתי הספר להתפתחות פנימית מעמיקה, שפעלו לאורך ההיסטוריה וכן גישות התפתחות מודרניות, שמעודדות פרישה מהחיים לתקופה קצרה (ימים, שבועות, חודשים), או לתקופה ארוכה (שנים מעטות, רבות ואף ותקופת חיים שלמה). ישנן גישות שמשאירות את האנשים בתוך החיים, אך מעודדות נזירויות מסוגים שונים.
גישות אלה, המזמינות אנשים לבצע שינוי דרמטי של אורחות חייהם, מעודדות בולטות ומעוררות עניין (ו/או רתיעה) בסביבה המשפחתית-חברתית של המתרגלים גישות אלה. שינויים קיצוניים אלה באורח החיים, מצריכים, לעתים קרובות, הסברים משמעותיים של "מה עושים שם".
ב"דרך העומק", אין צורך לפרוש מהחיים בכדי לעשות את העבודה הפנימית האינטנסיבית, העבודה יכולה להיעשות עכשיו, בתוך החיים.
למעשה, החיים עצמם, הם אלה שנותנים את "חומרי" העבודה הפנימית ואת ההתפתחות המהותית, של הפוסעים ב"דרך העומק". בהבט אחר, ההתרחשויות והשינויים בחיים, הפנימיים והחיצוניים,שמלמדים על הריפוי המשמעותי והעמוק המתרחש במהלך עבודה זאת.
למרות שזה ברור מאליו, כדאי לציין שההחלטה על סגנון החיים ודרכם האישית של הפוסעים ב"דרך העומק", היא אישית-אינדיבידואלית בכל רמה שהיא ואין ל"דרך העומק" שום אמירה על דרך החיים הנכונה, או המועדפת.
לכל אחת ואחד יש את נתיב החיים האישי שלהם.
סודיות
הסודיות שאפיינה את בתי הספר השונים להתפתחות במאות השנים האחרונות, איננה "העניין" של בית הספר "דרך העומק". למעשה, השאיפה היא, שכל הידע שניתן להעביר, יהיה גלוי ופתוח בפני כל המעוניינים בכך. כלומר, ברמה הפשוטה "אין פה סודות".
עם זאת, התהליכים הסמויים והעמוקים ב"דרך העומק", צריכים את השקט שלהם. הם זקוקים לידיעה שכל מה שקורה הוא פרטי, אישי, אינטימי ואפילו סודי.
אין מדובר רק בסודיות האתית הברורה מאליה או בכללי הדיסקרטיות, הנמצאים בחדר הטיפול הדינמי, או בקבוצות דינמיות. לא מדובר גם רק בביטחון של המשתתפים, שאף אחד לא יזלזל בהם, או בעולמם הפנימי.
זה הרבה מעבר לכך. הדיסקרטיות והסודיות נובעים מהצרכים העמוקים של עבודה זאת ומשורשיה העמוקים.
ברמה הפרקטית, המשתתפים בבית הספר יודעים שהם יכולים לשתף בתהליכים האישיים שלהם ולא בתהליכים של אחרים (גם לא בעילום שם).
היחס ל"תורה" ו/או לטכניקה
ישנם בתי ספר המתרגלים פרקטיות, או טכניקות עבודה פנימיות מסוימות, שהופכות, לאורך הזמן להיות מרכז העבודה. ישנם בתי ספר ופרקטיקות התפתחות, שמכתיבות אימוץ תורות ואמונות של אלה הלוקחים על עצמם את העבודה במסגרות אלה.
זה אומנם נכון ש"בדרך העומק" אנו משתמשים בגישות ובטכניקות מסוימות, בכדי לעשות את העבודה הפנימית המעמיקה. חלקן התפתחו בהקשר לטכניקות ידועות יותר (כגון קונסטלציה משפחתית) וחלקן, גישות ייחודיות שהופיעו מתוך העבודה בפועל (כגון עבודת בין העולמות).
יחד עם זאת, למרות שהטכניקות שאנו משתמשים בהם בעבודה הן נפלאות וטובות, חשוב להבין ש"בדרך העומק" לא הן המרכז.
ניתן בהחלט לעבוד עצמאית, ללמד ולטפל ב"דרך העומק" בטכניקות אחרות ושונות מאלה הרווחות כרגע בבית הספר.
השאיפה ב"דרך העומק" היא, לאפשר לפוסעים במרחב זה, לעשות את העבודה הפנימית שלהם בדרכם שלהם וזאת, מבלי לבקשם לאמץ תורות או אמונות חיצוניות.
למעשה, אני משער, שלא ירחק היום, שהבוגרים /ות של הקורס ה-4 שנתי, שגם קיבלו את ההכשרה (הנפרדת) כמטפלים וכמנחים ב"דרך העומק", יטפלו, ילמדו, ינחו וידריכו בטכניקות עבודה שונות מאלה שרווחות כרגע בבית הספר.
איחולים לבוגרים
אני מאחל לבוגרות המחזור השני של התוכנית ה-4 שנתית שתמשכנה לעבוד לעומק. אני מאחל שתקבלו את מה שמתאים לכן, ותניחו למה שלא.
ל"דרך העומק" אני מאחל, שתמשיך ותתן לבוגרים ולבוגרות את התמיכה בהמשך דרכן/ם. אני מאחל לה שתמשיך ללוות אנשים בדרכן/ם האישית הייחודית ותאפשר להם/ן את התמיכה וההזנה, שאותה הן/ם צריכות/ים.
ולעצמי, אני מאחל לחוות את שחוויתי במפגש הסיום: מלאות טובה, התרגשות, שמחה ונינוחות גדולים יחד עם החוויה של שלמות להעניק תעודות אלה, המשקפות את העבודה המשמעותית שנעשתה.
© כל הזכויות שמורות לאור שחר ו/או לדרך העומק
