סוגיות שכדאי למנחה לעבוד איתן

מדריך זה הוא השלישי מבין ארבעה,  העוסק בעבודת המנחה ב"דרך העומק" בשלב הראשון בתהליך הקבוצתי. המדריך עוסק במספר סוגיות מרכזיות שכדאי למנחה להכיר ולעבוד איתן

החזקת המורכבות והמפגש איתו, הם חלק מהמאפיינים של "דרך העומק", הדבר בא לידי ביטוי גם בדרך העבודה הקבוצתית: 

בעבודה הקבוצתית בכלל ו"בדרך העומק" בפרט, עולות מספר סוגיות המחייבות התייחסות מתאימה. הכרה בסוגיות אלו והתמודדות נכונה איתן, יכולה לעזור למשתתפים ולמנחה להתפתח, ולעבור את השלב הראשון של התהליך הקבוצתי בהצלחה.

חלק זה מתייחס למספר סוגיות שמנחים עשויים להיפגש בהם בקבוצות הראשונות אותן הם מנחים (יש לציין שלא התייחסתי לכל הסוגיות החשובות אלא רק לכמה מהן).

מספר רעיונות מרכזיים בהתמודדות עם סוגיות שעולות בתהליך הקבוצתי  ב"דרך העומק"

בסוגיות שעימן אנו מתמודדים בהנחייה קבוצתית בדרך העומק, אין כמובן דרך אחת ויחידה לפעולה נכונה. יחד עם זאת, ישנם מספר מאפיינים, בהם מומלץ למנחי דרך העומק להתמודד עם הסוגיות בצורה מוצלחת. הכרה במורכבויות של הסוגיות והחזקה שלהן, היא המפתח לעבודה מיטבית בדרך העומק. 

להכיר בסוגיה ובמורכבות הקשורה אליה

ראשית, על מנת לעבוד עם המורכבות העולה מהסוגיה הקבוצתית, צריך להכיר בקיומה. הדבר נשמע כמעט טריוויאלי, אבל הניסיון מראה שבפועל הוא איננו בהכרח כזה:  לעתים קרובות, מנחים ומשתתפים רואים את הבעיה ומנסים להעלים את קיומה ו/או את משמעותה. 

כך למשל, מנחה יכול לחשוב שהיכרות מוקדמת עם אחד המשתתפים היא אינה דבר משמעותי לקבוצה ושאין צורך להתייחס אליה. זוהי סיטואציה שיכולה לגרום לקשיים משמעותיים ולפגיעה חוזרת ולעתים דרמטית, בכל הקשורים לעניין:המנחה עצמו/ה, המשתתף/ים הקשורים לדברים וחברי הקבוצה האחרים (ראו דיון מפורט בהמשך). 

טוב יעשו מנחי הקבוצות, לרבות אלה שמנחים בגישת דרך העומק, שיעבדו באמצעים השונים שבידם, בכדי להכיר בסוגיות שעולות בתוכם בהקשר הקבוצתי. מובן שכדאי גם לשים לב לסוגיות נפוצות מהסוג המוזכר במדריך זה ובמידת הצורך, להכיר בקיומן וכמובן לעבוד איתן.  

להתייחס לסוגיה עוד לפני תחילת קיומה של הקבוצה 

מומלץ מאוד להתחיל לעבוד עם הסוגיות עוד לפני תחילת קיומה של הקבוצה בפועל, כלומר, בשלב בו הקבוצה רק מתארגנת. 

מניסיוני, כאשר מתחילים להתמודד עם הסוגיות בשלב הקמתה של הקבוצה, למשל, שלב ההיכרות המוקדמת, קל יותר למנחה לפתור משהו בתוכו ולהגיע בשל לקבוצה. לעתים קרובות, הדבר מוביל לכך שהקבוצה בהירה יותר למנחה, מה שמקל עליו לארגן את הקבוצה ולהזמין אליה את האנשים המתאימים. 

בנוסף, כאשר המנחה מגיע עם הכרת המורכבות של הסוגיה ועבודה איתה, הוא יכול לפתור או לפחות להתמודד עם הדברים, עוד לפני שהם מתרחשים ולמנוע מהקבוצה ומעצמו הרבה עוגמת נפש ובמקרים רבים גם חוויות מתקנות. כך למשל, המנחה יכול/ה בזמן ה"הסכם" הקבוצתי להתייחס לסוגיה ובאופן הזה "להחזיק אותה"  (ראו לדוגמא בהמשך את הפתרונות המוצעים להיכרות מוקדמת). 

לעבוד על הסוגיה – כלים טכניים

על סוגיות אלו, מומלץ  לעבוד בדרך העבודה האישית-פנימית המוכרת לכם מדרך העומק, או מדרכים אחרות בהן אתם משתמשים. כך למשל, ניתן וכדאי לעבוד על הסוגיות המורכבות באמצעות עבודה עם פרטנרים, עבודה הנלמדת בדרך העומק, וכן, באמצעות עבודה עם מנחה, "קבלת סופרויז'ן". 

כלים מרכזיים לדוגמא, בהם ניתן לעבוד על הסוגיות שעולות:

— עבודה עם דמויות פנימיות 
— ייצוגים
— קונסטלציה
— דיבור ספונטני בהקשבה טובה 
— מסעות 
— עבודת בין העולמות 
— עבודה דינמית
 ועוד 

כמו כן, כדאי להעזר במפגשים שבועיים קבועים עם מדריכים, "סופרויזור", שיעזרו לכם לעבוד על הסוגיות השונות. 

לעבוד עם הסוגיה – חוויה מהותית 

לעתים קרובות מתברר, שאיתור מדויק של הסוגיות המורכבות, והעבודה הפנימית הנובעת מהן, קשורים גם למנחה ולעולמו הפנימי, כך שעבודה נכונה עם הסוגיה, יכולה לתרום להתפתחות המנחה באופן אישי ולא רק באופן מקצועי. 

אין זה מוגזם לומר, שעבודה עם הסוגיות והחזקת המורכבות שלהם, הם חלק משמעותי של עבודת המנחה עם עצמו בדרך העומק. זוהי עבודה שלא כדאי לפספסה, לא רק מהפן המקצועי- קבוצתי, אלא גם מהפן האישי.  

פתרון חיובי מותאם למנחה, למשתתפים בקבוצה, למסגרת ולחומר הלימוד

דרך החזקת המורכבות צריכה להיות מותאמת למנחה, למשתתפים ולקבוצה. כמו כן, היא צריכה להיות מותאמת למסגרת העבודה, לכלים שבהם משתמשים בקבוצה באופן ספציפי וכמובן גם לחומר הלימוד. 

סיכום ביניים – דרך עבודה עם סוגיות

פעמים רבות, העבודה המהותית של המנחה בקבוצה, מתחילה הרבה לפני קיומה של הקבוצה בפועל. 

לעתים מזומנות, קיומה של הקבוצה מחזיק בתוכו סוגיות ומורכבות, שכדאי להכירם ולעבוד איתם עוד לפני שהשפעתם ניכרת בקבוצה ולעתים, עוד לפני קיומה של הקבוצה בפועל.  

באמצעות עבודה אישית, עבודה עם פרטנרים ובמיוחד עבודה ב"הדרכה", כדאי למנחה לאתר את הסוגיות עוד בשלב ההתארגנות של הקבוצה, או בשלב הראשון שהן עולות במרחב הפנימי של המנחה, או של הקבוצה. 

מומלץ למנחים בדרך העומק, להשתמש בסוגיות שעולות לא רק כהזדמנות לעבודה עצמית ומקצועית, אלא אף להעזר בקיומן למען ההתפתחות הקבוצתית וההתפתחות האישית של המשתתפים בקבוצה. 

החזקה חיובית של מורכבות ולעתים אף פתרון מפתיע שלה, יכול להעצים את המנחה, את המשתתפים ואפילו להצביע ולהיות חלק מכיון עבודה פנימית, שלעתים קרובות היה סמוי להכרתם של המנחה ושל המשתתפים בקבוצה. 

1. סודות בין המנחה למשתתפים

סודות שיש למנחה עם אחד או יותר מהמשתתפים בקבוצה, עלולים להפריע לעבודה הקבוצתית. על כן, במידת האפשר (ולא תמיד זה אפשרי), כדאי שיהיו כמה שפחות סודות כאלה במרחב הקבוצתי.

סודות לא מעובדים שיש לכם כמנחים עם אחד או יותר מחברי הקבוצה – דבר מה משמעותי ששאר חברי הקבוצה אינם מודעים לו ולא עבדתם עליו ועל השפעתו, עלולים לסבך את העניינים בקבוצה, לפגוע באמון הקיים במרחב ולעתים אף לגרום לקבוצה להתפרק. 

הכוונה היא כאמור, לסודות הקיימים ביניכם לבין חברי הקבוצה ולא לסודות, או לדברים אישיים שיש למשתתף בינו לבין עצמו, מהסוג שהמשתתף עצמו לא מעוניין להביאם לקבוצה בשלב זה. 

מספר דוגמאות אפשריות לסודות בין המנחה לבין אחד מחברי הקבוצה:

— משתתף שלא שילם, או שילם פחות מאחרים והקבוצה לא יודעת על כך (כפי שתואר בחלק א', זוהי סיטואציה שאינה מומלצת כלל). 

— יש לכם קשר רומנטי/מיני פעיל, עם אחד ממשתתפי הקבוצה מבלי שהקבוצה יודעת על כך (לא מומלץ בשום מצב).

— אחד המשתתפים בקבוצה, הוא גם חבר שלכם והעניין מוסתר באופן פעיל משאר חברי הקבוצה.

— אחד מחברי הקבוצה מגיע אליכם לטיפול אישי, מבלי שחברי הקבוצה יודעים על כך.

— אתם מנהלים שיחות אישיות קבועות עם מישהו מהקבוצה, מבלי שהקבוצה יודעת על כך.

סודות עלולים להפריע! כדאי לדעת, שכמעט תמיד חברי הקבוצה ירגישו שיש סוד. למעשה, גם אם הסוד לא יתגלה במפורש, קיים סיכוי סביר שהוא יעלה במרחב הקבוצתי באופן כזה או אחר. 

בכדי לאפשר לקבוצה להתפתח בצורה חיובית, כדאי, במידת האפשר, שיהיו כמה שפחות סודות משמעותיים ביניכם לבין אחד או יותר מחברי הקבוצה, או שלא יהיו לכם סודות כלל.

יחד עם זאת, לעתים ישנם מצבים שבהם קשה ואף בלתי אפשרי, להימנע מסודות מסוג זה בקבוצה. במקרים אלה, אני מציע שתעבדו  עם עצמכם ועם המדריך שלכם על הסודות הקיימים בקבוצה ותבדקו כיצד ניתן להיפגש ולהתמודד עימם.

שימו לב, אין הנחיה להימנע מסודות בכל מחיר. ישנם מצבים שסודות חייבים להתקיים. במצבים כאלה, כדאי וחשוב להחזיק את המורכבויות הנובעות מכך. כאשר אתם בוחרים שיתקיימו סודות או כאשר אתם שוקלים זאת, חשוב שתעבדו על הדרך בה הסודות משפיעים עליכם, על המשתתף השותף לסוד, על משתתפים אחרים וכמובן על המרחב הקבוצתי. 

בנוסף, במצב שבו בחרתם "להחזיק"  את הסוד במרחב הקבוצתי, חשוב לתת לו ייצוג מסויים במרחב זה, בצורה האפשרית לכם, לאדם השותף לסוד, למשתתפים האחרים, למרחב הקבוצתי וגם כמובן לסוד עצמו.

 כך למשל, בהסכם העבודה, המנחה יכול לציין ש:

— יש בקבוצה משתתף אחד ששילם פחות, בשל קשיים כספיים קיצוניים.

— יש למנחה היכרות מוקדמת עם אחד המשתתפים, יש ביניהם יחסים קרובים והם  נפגשים גם מחוץ לקבוצה. 

— המנחה מכיר אחד או יותר מחברי הקבוצה, באופן אישי או בחברות אישית.

– יש בקבוצה משתתף שמגיע למנחה גם לטיפול אישי.

עליכם להרגיש בנוח עם מה שאתם אומרים, ולעשות זאת בתיאום מסויים עם המשתתף הרלוונטי, כדי שגם הוא ירגיש בנוח עם הדברים שתאמרו.

כאמור, סודות בקבוצה המתקיימים בין המנחה לאחד מחברי הקבוצה, הוא נושא חשוב לעבודה. במידה ונושא זה עולה, אני ממליץ לכם לעבוד עם סוגייה זו ולא להתעלם ממנה. כדאי לעבוד על כך כבר בשלב ההתארגנות, עוד לפני פתיחת הקבוצה וכמובן במהלך כל קיומה הפעיל של הקבוצה (לעתים כדאי לעבוד על כך גם לאחר סיומה של הקבוצה בפועל). פעולות אלו יכולות לתרום משמעותית לכל הנוגעים בדבר.

2. הכרויות מוקדמות והשפעתן

הכרויות קודמות עם חלק ממשתתפי הקבוצה היא סוגיה חשובה בכלל וכמובן שב"דרך העומק" בפרט.  

סוגיה זו  נושקת לנושאים נוספים המוזכרים במדריך: 

— סודות בין המנחה למשתתפים – שקיפות
— חלוקה שווה במשאבים
— יחס אישי
— "ילדים מיוחדים"

בקבוצות דינמיות-קלאסיות, ההנחיה הגורפת היא שהמנחה לא יכיר אף אחד מהמשתתפים היכרות מוקדמת.

ב"דרך העומק" אין איסור על כך. למעשה, על פי גישת "דרך העומק" עשויים להיות יתרונות שונים וערך רב כשאנשים עם היכרות מוקדמת  משתתפים בקורסים ובסדנאות. 

ברמה המעשית, בקבוצות ב"דרך העומק" עשויים להשתתף גם אנשים מהסוגים הבאים:

— למדו בקורסים קודמים
— מטופלים אישיים לשעבר, או במקרים מיוחדים מטופלים אישיים בהווה
— השתתפו בתוכנית ההכשרה ב"דרך העומק"
— חברים וידידים ברמות קרבה שונות למנחה, המתעניינים בעבודת "דרך העומק"

בהתייחס לסוגיית ההיכרות המוקדמת, כדאי לשים לב במיוחד לנושאים הבאים:

— שקיפות – במידת האפשר, כדאי שהקבוצה תדע שישנם משתתפים שלמנחה יש היכרות מוקדמת איתם. שקיפות זו תמנע סודות ומורכבות בדינמיקה הקבוצתית. 

— יחס שווה – כמנחים, כדאי שתשימו לב שאותם משתתפים "מיוחדים" אינם מקבלים מכם יחס מיוחד, לטוב או לרע.

היכרות מוקדמת של משתתפים בקורסים ובסדנאות ב"דרך העומק", מהווים אתגר מיוחד במורכבות הרב ממדית של השיטה. על מנת לעבוד היטב עם נושא זה, יש "להשקיע" עבודה עצמית וכמובן, בעבודה עם מדריך (סופרויז'ן), שיעזור לכם בכך. 

קיום מפגשים אישיים שלא במסגרת הקבוצה

ישנם מקרים מיוחדים, בהם היכרות מוקדמת ממשיכה גם בזמן הקורס. עבודה עם תת סוגיה זו חשובה במיוחד. 

ב"דרך העומק" מדובר על מצבים אפשריים מהסוג הבא:

— חברים אישיים של המנחה – לרוב, יכולים להשתתף בקורסים הקצרים, אבל, לא בקורס המורחב או בקורס ההכשרה המקיף בדרך העומק.

— מטופלים או תלמידים/מונחים אישיים של המנחה בתחומים אחרים – יכולים להשתתף בקורסים הקצרים, במקרים מסוימים (ונדירים) עשויים להשתתף בקורס המורחב ב"דרך העומק" ובתוכנית ההכשרה המקיפה.

— מטופלים ב"דרך העומק" – במקרים נדירים מאוד, מטופלים יוכלו להשתתף בקורסים הקצרים והארוכים בזמן שהם מטופלים.

במקרים אלה, חשוב להבהיר לקבוצה כולה ובמיוחד למשתתפים ה"מיוחדים" (רצוי באחד משני המפגשים הראשונים, בעת עריכת ההסכם הקבוצתי), שיש למנחה היכרות מוקדמת עם אחד או יותר מהמשתתפים. בנוסף, כדאי להבהיר את גבולות המפגשים, למשל: 

1. במפגשים האישיים בין המנחה למשתתף ה"מיוחד", חל איסור לדבר על העניינים הקבוצתיים. 

2. במפגשים הקבוצתיים, המשתתפים ה"מיוחדים" שיש למנחה קשר מיוחד איתם מהסוג המתואר כאן, לא יקבלו יחס מיוחד משום סוג (ראו גם חלוקה שווה במשאבים וכן יחס אישי).

מובן מאליו, שעליכם לעדכן את המדריך שלכם בסיטואציות מיוחדות אלה ולעבוד איתו על המשמעות וההשפעה שלה עליכם, על המרחב הקבוצתי, על המשתתף הספציפי ועל שאר המשתתפים. 

3. "ילדים מיוחדים" – יחס "מועדף" לאחד ממשתתפי הקבוצה

העדפה של אחד ממשתתפי הקבוצה על פני משתתפים אחרים, או התמודדות עם דחייה של אחד המשתתפים, הם נושאים חשובים לעבודה, הטומנים בחובם אפשרות להתפתחות משמעותית לכל הנוגעים בדבר. 

באמצעות כלים של העברה, העברה נגדית, הזדהות השלכתית וכלים נוספים, ניתן לזהות חומרים פנימיים, הנמצאים בבסיס המציאות המתגלה. הם יעזרו לריפוי עמוק של כל הנוגעים בדבר להתרחש: המנחה, המשתתף שכלפיו מכוונות ההעדפה או הדחיה, משתתפי הקבוצה האחרים והישות הקבוצתית, כולם יכולים להירפא בעזרת התנהלות נכונה ובונה של המנחה, בסוגיה זו. 

המנחה כהורה, המשתתפים כאחים

אחת הגישות המקובלות להנחיית קבוצות, רואה במנחה דמות הורית ובחברי הקבוצה דמות אחים. מכאן, ניתן להבין את הקושי המשמעותי שבו המנחה, בתפקיד ההורה, נותן לילד אחד העדפה על פני ילד אחר. מהי המשמעות כשילד אחד מופלה, לרעה או לטובה, לעומת הילדים האחרים?

פגשתי לא מעט משתתפים ומנחים שנכוו בנושא זה. מנחים, שבאופן לא מודע, העדיפו משתתף אחד על פני השני ונתנו לו יותר מקום בקבוצה, לא הבינו בהמשך, מדוע חברי הקבוצה התקוממו, מדוע חלקם נשרו  ומדוע אלו שהגיעו למפגש הסיום, חוו תחושות קשות.

הנזקים שיכולים להיגרם למשתתפי הקבוצות באמצעות אפליה לרעה (או לטובה), הם רבים.

דוגמאות "מובנות" למצבים בהם המנחה עלול לתת יחס מיוחד לאחד המשתתפים

יתכן שתקלעו למצבים בהם תרגישו, שאתם נגררים להעניק יחס מיוחד לאחד המשתתפים. למשל:

— יש לכם היכרות מוקדמת עם אחד המשתתפים (לדוגמה, הוא חבר שלכם) ואתם רוצים מאוד שיצליח לעשות את עבודתו במסגרת הקבוצתית.

— אתם מחבבים במיוחד מישהו בקבוצה.

— אתם מרגישים שאחד מחברי הקבוצה זקוק לעזרה מיוחדת מכם ואתם מנסים לתת לו עזרה זו. 

— לא התחברתם לאחד מחברי הקבוצה ואתם מעדיפים שהוא לא יהיה חלק ממנה. 

בחינה עצמית 

ככלל, בהתאם לרעיון החלוקה השווה במשאבים (ראו חלק א'), כדאי שתבדקו עם עצמכם מהי העדפה שלכם: האם יש משתתף שאתם מעדיפים אותו יותר או פחות? האם חלוקת המשאבים היא שוויונית בין כל חברי הקבוצה?

שימו לב, הרצון לתת יחס מועדף מבלי לשים לב הוא לא שלילי כשלעצמו, הוא יכול להוות כלי עבודה משמעותי עבור המנחים שעובדים עם עצמם. 

דרכי העבודה של המנחה עם עצמו 

ייתכן שאחת מהדרכים הטובות והיעילות לעבודה עם העדפת יתר, או דחייה של אחד מהמשתתפים, היא באמצעות הדרכה טובה (סופרויז'ן) ועבודה עצמית. 

כך למשל, במהלך העבודה הפנימית שמתבצעת בנושא זה, מנחים עשויים לגלות בתוכם שהעדפת יתר או דחייה של משתתף, משקפת פעמים רבות, העדפה או דחייה הקשורה בהם עצמם, בחלקים שלהם, ו/או שהיא קשורה להיסטוריה האישית שלהם, כזו שזקוקה להתייחסות ולריפוי (ראו גם חלק ד'). 

עבודת עומק ברכות

בגישת דרך העומק, מומלץ לעתים קרובות ש"לא תעבדו" ב"כוח רב מדי" על הנטייה לתת יחס מיוחד לאחד המשתתפים. כלומר, אם אתם מגלים בתוככם העדפה או רתיעה ברורה  לאחד המשתתפים, אינכם צריכים לכעוס על עצמכם או לנסות להעלים נטייה זאת, להפך, חקרו אותה, הכירו אותה והשתמשו בה כמנוף להתפתחות שלכם, של הקבוצה ושל המשתתפים בקבוצה (כפי שהוזכר, המונחים של העברה והעברה נגדית יכולים לעזור כאן).

עבודה עם נושא זה, יכולה לקדם אתכם כמנחים וכבני אדם ויכולה לקדם גם  את הקבוצה ואת המשתתפים בה. הכלים המומלצים לעבודה עם סוגיה זו בדרך העומק הם: עבודה עצמית בכלים של "דרך העומק" וכן עבודה עצמית בכלים שלכם. גם במקרה זה, אל תהיו לבד ואל תפספסו את העבודה המעמיקה והחשובה שיכולה להיעשות עם המדריך שלכם (סופרויז'ן). 

עבודה במסגרת גבולות הקבוצה – הפחתת הקשרים מחוץ לגבולות הקבוצה

אחת הסוגיות החשובות שעולות בקבוצה, מתייחסת לקשרים הנרקמים מחוץ לגבולות הקבוצה, כגון, קשרים אישיים שעלולים להיווצר בין המנחה לבין אחד או יותר מחברי הקבוצה וכן קשרים בין חברי הקבוצה לבין עצמם, מחוץ לגבולות הקבוצה. 

באופן כללי, בדרך העומק, כדאי לעודד כמה שפחות את הקשרים המיוחדים הללו, מכיוון שהם עלולים להפריע מהותית לכל הנוגעים בדבר. 

בהמשך, מתוארים מספר מצבים שכיחים בהם עלולים להיווצר קשרים אלה וכיצד כדאי להתמודד איתם. דרך ההתמודדות המרכזית המומלצת עם מצבים אלה, קשורה לעבודה העצמית של המנחה ב"דרך העומק". בנוסף, מדריך זה מציע כיצד להתמודד עם מצבים אלה באופן ישיר. 

יש להבין שמצבים אלה אינם רק "עניינים טכניים", הם מכילים בתוכם ערך רב ואינפורמציה רבה על דפוסי המשתתפים ועל הקבוצה.

עבודה על שמירת גבולות בין מה ששייך ל"פנים הקבוצה" ומה ששייך ל"חוץ הקבוצה", יכולה לסייע מהותית  להובלת המשתתפים והקבוצה לריפוי עמוק של דפוסים ומערכות יחסים. 

א. מפגשים אישיים בין המנחה לבין משתתפי הקבוצה

החלק הראשון של המדריך, התייחס למספר נקודות  שכדאי שמנחה הקבוצה יעשה במהלך המפגשים הראשונים. בין היתר, הוסבר שבמידת הצורך וההתאמה, כדאי לאפשר לחברי הקבוצה לשוחח עם המנחה באופן אישי.

כפי שצויין, בדרך העומק אנו מאפשרים, לרוב, שיחות מסוג זה. ישנם שני דגשים חשובים בשיחות אלה:

— כדאי לדאוג לכך, שבמידת האפשר ובהסכמת המשתתף, קיומן של השיחות האישיות יהיה שקוף, דהיינו, קיומה של השיחה יהיה ידוע לחברי הקבוצה.

— ברוב הפעמים, כאשר זה מתאים ומתאפשר, כדאי לעודד את המשתתף שאיתו מתנהלת השיחה האישית, להביא את תכני השיחה למרחב הקבוצתי. (יחד עם זאת, כמובן שאין חובה להביא את תוכן השיחה לקבוצה). 

הרעיון הוא, להכליל במרחב הקבוצתי, במידת האפשר, את התכנים והשיחות האישיות עם המנחה. הסיבה העיקרית לכך הינה, היכולת לעבד את הנושאים החשובים שעולים במפגשים האישיים בתוך המרחב הקבוצתי.  הניסיון בדרך העומק מלמד, שככל שהמשתתפים מצליחים להביא את עצמם למרחב הקבוצתי, כך הריפוי האישי והקבוצתי במרחב זה גדל. 

ב. קשרים בפייסבוק

לעתים, משתתפים מנסים לקשור עם המנחה שיחה בפייסבוק. הכוונה למשל למסנג'ר (צ'ט של הפייסבוק),  קישורים לפוסטים שחשוב להם שהמנחה יהיה חשוף אליהם, תגובות אישיות לפוסטים או בקשת תגובות וכד'.  

בדרך העומק, מוצע שלא לעודד קשרים ישירים במדיה זו (ובמדיות חברתיות אחרות), קשרים אלה מהווים גם הם חברויות מחוץ לגבולות הקבוצה, מה שעלול לסבך את העניינים ולהפריע לתהליך המתהווה בקבוצה.

ג. קשרים דרך חברים משותפים

לעתים, למנחה ולחלק מהמשתתפים בקבוצה, יש חברים משותפים. ייתכנו מקרים בהם משתתפי הקבוצה יפעילו את החברים המשותפים, בצורה ישירה או עקיפה, כדרך ליצור קשרים עם המנחה.

במקרים אלו, מוצע שבמידת האפשר המנחה יבקש באופן ברור מהחבר/ה המשותף, שלא לתת יד לדבר, שלא יהווה גשר לקשר של המנחה ושל המשתתף, שלא יעביר למנחה אינפורמציה וכמובן שלא ינסה לדלות מהמנחה אינפורמציה כזו או אחרת.

בנוסף, מוצע  שהמנחה יעדכן את המשתתף, באופן עדין, שכך הוא ביקש מהחבר/ה.

בכל המקרים הקשורים לנושא זה, שנפגשנו בהם בדרך העומק, עד כה, התברר ש"סגירת דלת" זו, הייתה נכונה ומבריאה והשרתה הרבה ביטחון, מוגנות ואמון על התהליך כולו. 

ד. קשרים עם חברים

כפי שצויין קודם, כמנחה בדרך העומק, ניתן לאפשר לחברים אישיים להשתתף בקורסים הקצרים בהנחייתכם. 

יחד עם זאת, מוצע לנקוט משנה זהירות ולהשתדל ככל האפשר, להפחית את החברות איתם, לאורך תקופת הקורס ובעיקר, להימנע מלשוחח איתם על הקבוצה, על המשתתפים, על התכנים ובמיוחד על נושאים שעולים בינם לבין משתתפים אחרים בקבוצה.

כמובן שיש לעדכן את המדריך שלכם במצב זה ולעבוד עם המורכבות שהוא מכיל בתוכו. 

ה. טרמפים ויחס אישי

כהמשך ישיר לנאמר, גם  נושא הטרמפים נכנס לקטגוריה של יחס אישי המזמין קשרים מחוץ לגבולות הקבוצה: להציע טרמפ למשתתף, או לבקש טרמפ ממשתתף, יכול בקלות לגרום לאינטימיות יתר וכפועל יוצא, השיחה יכולה לגלוש לנושאים הקשורים לקבוצה וליחס אישי (מודע או לא מודע). 

כדאי להימנע במידת האפשר, ממצבים בהם קיים סיכון שבו יווצר קשר אישי-חברי מחוץ לגבולות הקבוצה, בזמן קיומה של הקבוצה. 

ו. מפגשים מחוץ לגבולות הקבוצה

בהקשר לסעיף הקודם, יתכן שתאפשרו לחברי הקבוצות שתנחו בדרך העומק חופש גדול יותר להיפגש בינם לבין עצמם. 

אם תעשו כך, אני מעודד אתכם  שלא להצטרף למפגשים הלא רשמיים של המשתתפים המתקיימים מחוץ לגבולות הקבוצה. למשל, מפגשים של חברי הקבוצה בבית קפה, מסעדה וכד'. סיטואציה כזאת טומנת בחובה סכנת הסתבכות.  

יחד עם זאת, אם תצטרפו למפגשים הלא הרשמיים, תדאגו להיות ערים ו"להחזיק" את המורכבות הקשורה לכך. 

ז. שיחות של משתתפים מחוץ לגבולות הקבוצה

במדריך אחר הוסבר, שגישת "דרך העומק" איננה מעודדת מפגשים חבריים של חברי הקבוצה בינם לבין עצמם. 

יחד עם זאת, ייתכנו מצבים בהם מספר משתתפים מכירים זה את זה טרם השתתפותם בקבוצה ועל כן, הם נפגשים לשיחות חולין או לבילוי משותף, שלא במסגרת הקבוצה.

במקרים מעין אלו, כדאי לבקש מהם, במסגרת הקבוצתית, שלא לדבר על התכנים שעלו  בקבוצה וכמובן להימנע מריכולים על משתתפים אחרים בקבוצה. במקביל, מתוך הבנה שלעתים קשה לעמוד הרמטית בבקשה זו, ומתוך הבנה שעלולות לעלות ביניהם סוגיות הקשורות לעבודה בתוך הקבוצה, הרי שכדאי לעודד אותם להביא את מה שעולה ביניהם למרחב הקבוצתי ולדבר על זה. 

זה לא תמיד קל, אולם, במרבית המקרים כשסיטואציות כאלה עלו בקבוצות בדרך העומק, הדבר היה נכון ותורם.

ההיעדרות במפגשים הראשונים

ישנם משתתפים שנעדרים מאחד המפגשים הראשונים (הראשון, השני או  השלישי..). גם אם הסיבה המוצהרת להיעדרות היא "מוצדקת" כגון, מחלה, נושאים טכניים וכד', חשוב לדעת שלהיעדרות זו עשויה להיות משמעות. 

היחס של המנחה לנעדרים בקבוצה, הוא מאוד משמעותי ויטה, בהמשך, להקרין על כל ההתנהלות הקבוצתית והאישית. 

ברמה הפרקטית – מומלץ להשאיר כיסא ריק

ברמה הפרקטית, כמעט תמיד בקבוצות בדרך העומק, כדאי להשאיר כיסא ריק שייצג את מקומו של המשתתף שנעדר מהמפגש. באופן כזה, מתאפשר לנוכחות שלו להיות מורגשת למרות שהוא לא נמצא בפועל. פעולה זו,  בנוסף לכל ההשפעות החיוביות שלה, עוזרת למשתתף הנעדר והן לשאר חברי הקבוצה, לדעת שהמקום שלהם מובטח בקבוצה ובמרחב ויש לכך ערך ריפויי עצום. 

רמה מהותית של היעדרויות – עבודה עצמית

עבודה עם סוגיית ההיעדרויות היא משמעותית ביותר. באופן כללי, שאלות בסיסיות, שכדאי שהמנחים בדרך העומק ישאלו את עצמם (בעבודה האישית, בהדרכה ולעיתים אפילו בקבוצה) הן בין היתר:

— מה מעידה ההיעדרות של המשתתף בשלבים הראשונים של הקבוצה, מה זה מעיד על הדפוסים שלו?

— מה היה הצורך הפנימי של המשתתף לא להגיע?

— מה היה הצורך הקבוצתי שהמשתתף לא יגיע?

— מה המשתתף הנעדר הפסיד?

— אילו התרחשויות היו יכולות להימנע בקבוצה אם המשתתף היה מגיע למפגש?

— האם היו אירועים בקבוצה שהמשתתף שנעדר לא היה מסוגל להכילם? 

— נושא ההיעדרויות בקבוצה הוא מאוד מהותי ולכך יוקדש מדריך נפרד. 

פרישה מהקבוצה במפגשים הראשונים

ישנם משתתפים שלאחר מפגש אחד, שני מפגשים או שלושה, מחליטים לעזוב מסיבות שונות. גם לסוגיה זו ישנה משמעות רבה עם היבטים שונים, להלן שניים מהם:

א. התגובה של המנחה לפרישת המשתתף היא חשובה

איך המנחה מגיב למי שפרש מהקבוצה? 

בראש ובראשונה, חשוב לכבד גם את מי שפורש מהקבוצה: 

— הימנעו משימוש בביטויים מעליבים או פוגעניים כלפי אותו משתתף

— דאגו לכבד את החלטת המשתתף שפרש

— שמרו על הדיסקרטיות של המשתתף שפרש (אם המשתתף שפרש אמר לכם משהו באופן אישי ובחר שלא לשתף את חברי הקבוצה באותו עניין, נהגו לפי כללי האתיקה שהכתבתם במפגש הראשון והשני).

— חברי הקבוצה מתבוננים ובוחנים אתכם, הם מנסים להבין כיצד אתם מגיבים לסיטואציה זו. בתגובה שלכם, אתם מכתיבים למעשה את הנורמות שישלטו בקבוצה בהמשך. 

ב. פרישת אחד המשתתפים עשויה להיות סוג של משבר קבוצתי

כאשר חבר בקבוצה פורש ממנה, סיטואציה זו עלולה להיות לא קלה עבור חלק מחבריה. לרוב, כאשר חבר פוטנציאלי פורש במפגש הראשון או השני, אין מדובר במשבר גדול. אולם, עדיין כדאי להתייחס לכך בקבוצה ולבדוק את התחושות והרגשות  של שאר חברי הקבוצה לפרישה. 

מה הנושרים מהקבוצה נושאים עימם?

כאשר משתתפים נושרים מהקבוצה במפגשים הראשונים (וגם במפגשים מאוחרים יותר), כדאי שלא להתעלם מהם. חשוב להתייחס אליהם ולנסות ללמוד מהו המידע שהם טומנים בחובם על הקבוצה ועליכם כמנחים. ניתן להציג שאלות מהסוג הבא:

— מה הקבוצה או המנחה לא יכלו "להחזיק" עבור הפורש?
— על מה אי אפשר לדבר במרחב הקבוצתי?
— על איזה צורך אין אפשרות לקבל מענה בקבוצה?

חלקים של המדריך

🔷 החלק הראשון, עוסק בדברים שרצוי שהמנחה יעשה באופן אקטיבי וישיר במפגשים הראשונים  
🔷 החלק השני, קשור לנורמות שכדאי שהמנחה יצור בקבוצה ובדרך העבודה.
🔷 החלק השלישי, דן בסוגיות שהמנחה ב"דרך העומק" נתקל בהם ודרך הטיפול המיטבית עבורם.  
🔷 החלק הרביעי, עוסק בחשיבותה של ההדרכה, סופרויז'ן בתהליך העבודה בקבוצה.

© כל הזכויות שמורות לאור שחר, מחבר המדריך