על כפיפות הגו, הצטמקות גופנית ו"חווית חוסר המקום בעולם"
נכתב במסגרת הפרויקט המיוחד לפסח: לקבל חזרה את המקום שלי בעולם, ולרגל הסדנה עבודה מרפאת עם המקום שלי בעולם: https://bit.ly/4aQNoD0
אחד מהדברים שהבחנתי לאורך השנים,
זה שאנשים רבים מנסים לתפוס פחות ופחות מקום בעולם.
(זאת, בניגוד למה שאנשים אומרים או חושבים על עצמם ועל אחרים).
הדבר בא לידי ביטוי בתחומי החיים השונים, אבל,
בראש ובראשונה
ניתן לראות את חווית חוסר המקום בעולם, בדרך היציבה הלקויה, כפיפות הגו וההצטמקות, שמלווה אנשים רבים.
(על תופעת ההשמנה והקשר שלה לתפיסת מקום בעולם, אכתוב בהמשך).
זה נכון שהקושי לתפוס מקום בעולם, או אמונות של "אין לי מקום בעולם",
הן לא הסיבות היחידות שבגללן אנחנו מתכופפים ומעוותים את הקומה שלנו,
יש סיבות נוספות.
יחד עם זאת,
האמונה, שכמעט תמיד היא לא מודעת לנו,
שאנחנו תופסים הרבה מדי מקום בעולם,
משפיעה עלינו מאוד
וגורמת לנו לנסות לתפוס פחות מקום בעולם.
בעבר, לפני שהכרתי את גישת ההפרדות,
לא הייתה לי יכולת ונגישות להפריד את חוסר המקום, מנושאים שונים
ולא יכולתי אפילו להתחיל ולשאול שאלה חשובה.
אבל כיום, עם הניסיון שהולך וגדל בשיטת ההפרדות,
אפשר בהחלט לשאול:
מה יקרה אם נתחיל לחלץ את חווית"חוסר המקום" שיש לנו בעולם
מהתנוחה הפיזית שלנו בעולם –
מהגו ומהגב שלנו?
כמובן שאנשים שונים זה מזה
ויחד עם זאת,
ניתן לומר שהתוצאות של העבודה המעשית הזאת,
של הפרדת חוסר המקום מהתנוחה הגופנית
מפתיעות לטובה.
זה נכון,
ההפרדה לא פותרת את הכל
אבל בהחלט היא כן
יוצרת מרחב גופני חדש.
נכתב במסגרת הפרויקט המיוחד לפסח: לקבל חזרה את המקום שלי בעולם, ולרגל הסדנה עבודה מרפאת עם המקום שלי בעולם: https://bit.ly/4aQNoD0