מה היה לא טוב? מה לא התרחש?
בפרידה בריאה ומעצימה, כזאת שנותנת אנרגיה ותמיכה להווה ולעתיד, חשוב לתת מקום גם למה שלא היה טוב, למה שלא התרחש כמצופה ואולי אפילו למה שהיה רע.
מבט הוגן ומאוזן, שנותן הכרה לדברים ש "לא עבדו טוב", מאפשר לדברים הטובים והמזינים שהתרחשו להתגלות ולפרידה הבריאה להתממש.
זהו נושא טעון, לעתים כאוב, אשר רוב האנשים מתקשים להתייחס אליו באופן מאוזן ובריא. כתוצאה מכך, פרידות רבות "נכשלות" והופכות להיות נטל על התהליך שהיה ובהמשך, עלולות להוות אבן ריחיים על ההווה ועל העתיד.
חשוב להבין, שההכרה ב"מה לא היה טוב" היא רכיב חשוב בפרידה. כאשר נותנים לה מקום מאוזן בתהליך, היא יכולה לאפשר תנועה אדירה לריפוי.
כפי שנכתב במאמרים ובמדריכים קודמים, כאשר אנחנו מתייחסים לפרידה, הכוונה לפרידות מסוגים שונים: מבן/בת זוג, מהורים, מבית, מקריירה, מתקופות חיים, ממוות ועוד.
בשל העובדה שמדובר בנושא טעון, אשר באמצעות עבודה טובה הינו בעל פוטנציאל ריפוי עצום, מתייחס מאמר זה לזווית הפרידה הטיפולית. כלומר, לפרידה מטיפול (רגשי, דינמי וכד'), פרידה מקבוצה וכד'.
כפי שהוזכר במאמרים קודמים, פרידות מסוג זה, טומנות בחובן את הפרידות הקודמות שהיו לאנשים בחייהם. האפשרות ליצור פרידות בריאות וטובות יותר עבור אנשים באמצעות טיפולים דינמיים, היא גדולה.
מאמר זה, המחולק למספר חלקים, אמנם "מצומצם" לפרידה הטיפולית, אולם, מומלץ להשתמש בכלים ובתובנות המצויות בו, לתנועה חיובית לעבר ריפוי, בכל פרידה שהיא.
הצגת השאלה: "מה היה לא טוב בתהליך?"
לשאלות "מה היה לא טוב בתהליך?" או, "מה עבד לא טוב?" יש מספר וריאציות. להלן כמה מרכזיות מהן:
🔷 מה לא עשינו בתהליך הטיפולי?
🔷 מה לא התרחש?
🔷 על מה לא הצלחנו לעבוד?
🔷 מה לא עבד טוב?
🔷מה לא התרחש טוב?
גם:
🔷 מה היה גרוע?
🔷 מה עבד רע?
גם וריאציות רכות יותר מהסוג של:
🔷 מה לא הבאתי השנה ?
🔷 מה לא קיבל מקום השנה?
וגם וראציות רחוקות במעט, שיקבלו מקום במאמרי המשך:
🔷 מה עוד צריך לקבל מקום?
🔷 מה עוד צריך להאמר?
כמובן שהדרך בה השאלה מוצגת וסוג השאלה, מכתיבים הרבה מהתהליך שיתרחש (ראו בהמשך על תפקיד המטפלים והמנחים).
מבט על הקושי בהתמודדות על שאלות מסוג זה
שאלות מהסוג "מה היה לא טוב?" שנשאלות על תהליך טיפולי שהיה טוב במהותו, הן שאלות קשות להתמודדות לרוב האנשים, מנחים ומונחים.
עצם השאלה לא רק מזמינה את מה שהיה לא טוב, אלא היא גם עלולה לרמוז על כישלון של המטפל/ת, ו/או המטופל/ת בתהליך.
הניסיון מלמד, שגם אלה שמוכנים להיפגש עם פרידה ולעבוד איתה, מתקשים להתמודד עם השאלות הללו ולתת להן מקום בתהליך.
למעשה, גם כאשר התהליך הטיפולי הוא טוב, אנשים רבים נבהלים משאלות אלו, מנסים להתחמק מהן ומתאמצים, לעתים באופן אקטיבי, שלא לתת להן מקום בתהליך הפרידה. הם עושים זאת גם כשיש להם הרגשה עמומה או מפורשת, שהיו דברים לא טובים בתהליך שמצריכים התייחסות.
לעיתים, אנשים יודעים או מרגישים שהיו דברים "לא טובים" בתהליך, אך הם לא מצליחים לשתף בדברים אלה והתוצאה היא, שחלקים פנימיים נשארים "קפואים", פצועים ולא פתורים.
מעטות הפרידות שבהם נוצרים התנאים הטבעיים לדבר, להקשיב ולתת מקום למה שלא התרחש, למה שלא קרה בתהליך. נדירות הפרידות המאפשרות להיות עם פן של כאב הקשור לפרידה.
המבט המעצים
לקיומן של שאלות אלה בתהליך הפרידה, יש יכולת ריפוי עצומה, אישית, משפחתית, נשמתית וקולקטיבית.
לנו, ב"דרך העומק", חשוב מאוד לתת מקום לשאלות אלה.
מדובר לעתים בשאלות שקטות, שכאשר הן לא מקבלות מקום, עוצמתן והשפעתן הולכת וגדלה.
זהו חוזק ועוצמה לדעת, להקשיב ולתת מקום לדברים שלא התנהלו טוב.
הכרה בקיומן של שאלות "קשות" אלו ויחס הוגן כלפי הדברים שעולים מתוכן, יכול לאפשר ריפוי משמעותי לכל הנוגעים בדבר.
בנוסף, חשוב לדעת ששאלות אלה, אם הן נשאלות נכון, לא רק שיכולות לתרום לתהליך הבריא של הפרידה, אלא, כפי שיוסבר בהמשך, הן גם "חיסון" בפני ההרגשה ש"כל התהליך היה רע" מצד אחד, לבין "חווית אופרציה מזוייפת בסיום התהליך", שהכל היה נפלא, מן הצד השני.
לא יהיה מוגזם לומר, שברובם המוחלט של המקרים, פרידה טובה, מעצימה, כזאת שנותנת תמיכה ואנרגיה להווה ולעתיד, צריכה להכיל בתוכה גם את הדברים שלא התרחשו, או שלא התרחשו טוב.
החלקים הנוספים של המאמר
החלקים הבאים של המאמר עוסקים ב:
🔷 מבט על: איך עובדים עם מה שלא התרחש
🔷 מפת הדרכים: איך לשאול את השאלות הנכונות, איך לעודד תשובות כנות והוגנות ואיך להפוך אותן למפת הדרכים להתפתחות עתידית בהמשך.
🔷 עבודה של המטפלים והמנחים בתהליך זה.
🔷 תרגילים הקשורים לשאלות אלה.
🔷 דוגמאות מפורטות.
© כל הזכויות שמורות לאור שחר ו/או לדרך העומק