4 תפקידים סמויים שפועלים בנתק משפחתי
על אפליה, נידוי, "הוצאה מהמשפחה":
מבט מעמיק על הדינמיקה הסמויה במשפחה
נתק משפחתי, אפליה, קיפוח, והוצאה מהמשפחה אינם אירועים פשוטים או חד-פעמיים, אלא תהליך מורכב ומתמשך. תהליך זה משלב בתוכו רשמים וזיכרונות מהעבר הרחוק והקרוב, השפעות ממרחבים שונים, ומתקיימת בו מערכת שלמה של תפקידים ויחסי גומלין המשפיעים זה על זה.
במאמר זה אציג בקצרה את התפקידים השונים במרחב הנתק המשפחתי, את השפעתם על מי שנושאים אותם ועל המשפחה, ואת האפשרויות לריפוי ולהתפתחות עומק.
הבנת הנתק המשפחתי עשויה לסייע הן למי שחווים נתק משפחתי על צורותיו השונות והן לאנשי מקצוע העובדים בטיפולים אישיים, זוגיים ומשפחתיים. ההבנה הזאת יכולה לספק תובנות משמעותיות ולפתוח פתח לתהליכי ריפוי עמוקים.
מבט על התפקידים בנתק המשפחתי ומסע הגיבור/ה
על סמך עבודה רבת השנים מתגלים, בהרבה מאוד מקרים, ארבעה תפקידים מרכזיים במרחב הנתק המשפחתי. חשוב להדגיש שאלו אינם בהכרח תפקידים מודעים או מכוונים, אלא תבניות התנהגות ותפיסה שמתפתחות לאורך תהליך הנתק.
בהשראת "מסע הגיבור" אפשר לראות את המסע שכל אחד מהשותפים לנתק המשפחתי יכול לעבור בכדי שיתרחש תהליך ריפוי משמעותי מהכאב והשבר ועד להתרחבות והעמקת האני, חיבור מחודש לעצמי, ואף חיים מלאים, משמעותיים וממומשים יותר.
במאמר זה אתמקד בתיאור התפקידים השונים שמתגלים במערכת הנתק המשפחתי, ופחות בתהליך הספציפי שכל "בעל/ת תפקיד" עובר/ת בדרך לריפוי. אולם חשוב להבין שכל אחד ואחת מבעלי התפקידים הללו ניצב בפני מסע התפתחותי ייחודי משלו – מסע של התמודדות, צמיחה ושינוי פנימי – שעשוי להוביל לא רק לריפוי הנתק, אלא גם להתפתחות אישית עמוקה ולחיים מלאים יותר.
התפקידים המרכזיים שאתייחס אליהם במאמר הם:
- המוצא/ת מהמשפחה – מי שמוצא את עצמו מנותק/ת מהמשפחה
- ההורים – שיש להם תפקיד בדינמיקה של הנתק
- האחים/יות השותפים האקטיביים – שלקחו חלק פעיל בתהליך ההרחקה או הניתוק
- האחים/יות השותפים הפסיביים – שלא התנגדו באופן משמעותי לתהליך הניתוק
כולם נושאים את הכאב: מעבר לתפיסת ה"קורבן"
אחת התובנות החשובות בעבודה עם נתקים משפחתיים היא שכל המעורבים נושאים עימם כאב עמוק. בין אם מדובר במי שהורחקו מהמשפחה, באחים/ות שנותרו בפנים, או בהורים עצמם – החוויה הסובייקטיבית של כולם מאופיינת כמעט תמיד בתחושת פגיעה, אובדן ולעתים קרובות גם עוול.
בעבודה הטיפולית לרוב לא מומלץ לשתף בתובנה חווייתית זו, אלא לאפשר לה להופיע בהדרגה ובמידת הצורך, כאשר האדם מוכן להכיל אותה.
הדינמיקה המשפחתית המורכבת יוצרת מערכת שבה לרוב כל מי שהוצא/ה מהמשפחה חווה את עצמו/ה כנפגע/ת בדרך מסוימת. המוצא/ת מהמשפחה חש/ה דחוי/ה ומורחק/ת, האחים/ות עשויים/ות לחוש אשמה וקרע פנימי, ולעתים שמוטלת עליהם/ן אחריות כבדה להגן על המערכת המשפחתית (בעיקר ההורים), וההורים חווים תחושת כישלון לעתים וביקורת על תפקודם ההורי ולעתים קרובות כמואשמים על לא עוול בכפם.
ההכרה בכך שכל המעורבים נושאים כאב משלהם אינה מבטלת את האחריות האישית או את חלקו של כל אחד ואחת בדינמיקה, אך היא פותחת פתח להבנה מורכבת יותר של המצב ולאפשרויות ריפוי שאינן מבוססות על האשמה והצבעה על "אשמים".
1. המוצא/ת מהמשפחה
המוצא/ת מהמשפחה הוא/היא מי שמוצא/ת את עצמו/ה מחוץ למעגל המשפחתי, בין אם הורחק/ה באופן ישיר, ובין אם התנתק/ה בעצמו/ה כתגובה לדינמיקה משפחתית מורכבת או סיבות אחרות. לעתים קרובות, המשפחה מתייחסת אליו/ה כמי "שבחר/ה לצאת מהמשפחה", כ"מי שהמציא/ה את הדברים", אך כמובן הדינמיקה מורכבת הרבה יותר.
המוצא/ת מהמשפחה הוא/היא כנראה מי שברגע הראשון סובל/ת יותר מאחרים וזקוק/ה לעזרה (בשונה מהמבט המשפחתי הנפוץ שבו ההתייחסות אליו/ה כמי שלא איכפת לו/לה).
יחד עם זאת, חשוב לציין כי לעתים, בהמשך התהליך, מי שהוצא/ה מהמשפחה עשוי/ה לחוש גם הקלה משמעותית, כמי שהשתחרר/ה מלפיתת דפוסים משפחתיים מגבילים.
תהליך ההתמודדות של המוצא/ת מהמשפחה דומה במובנים רבים למסע. בתחילה, התקופה שלאחר הניתוק היא לרוב קשה במיוחד. המוצא/ת מהמשפחה עלול/ה למצוא את עצמו/ה בשולי החיים, ולהתמודד עם שבר עמוק בזהות ובתחושת השייכות.
בשלב זה, רבים מנסים, בדרכים שאינן בהכרח בהירות או מקובלות על המשפחה, לחזור "לחיק המשפחה". הם עשויים לנסות לרפא את המשפחה (לשיטתם). לרוב, ניסיונות אלו אינם צולחים. תקופה זו מאופיינת אצל רבים כתקופה ממושכת של קושי רגשי, חברתי, ולעתים אף כלכלי.
אם המוצא/ת מהמשפחה מצליח/ה לעבור את השלב הזה, ולעבור תהליך עבודה פנימי משמעותי, ניתן להגיע לשלב של שיקום והתארגנות מחדש. בשלב זה אפשר להתחבר מחדש לכוחות הפנימיים, להזדמנויות חדשות, ואף להגיע למימוש עצמי וחיים משמעותיים ומספקים הרבה יותר ממה שהיה אפשרי בתוך המערכת המשפחתית המקורית.
2. ההורים בדינמיקת הנתק המשפחתי
ההורים, ולפעמים אחד מהם יותר מהשני, הם חלק משמעותי בדינמיקה שמובילה לנתק המשפחתי. גם אם לא הם אלה שיזמו את הניתוק באופן ישיר, עמדותיהם, התנהגותם והציפיות שלהם יוצרים לעתים קרובות את הקרקע הישירה עליה הנתק מתפתח. (במאמר נפרד אתייחס להבחנה ולשוני בין ההורים).
אחד הדברים המאתגרים ביותר עבור ההורים (או בין ההורה שיש איתו את הנתק) הוא הפער בין חווייתם הסובייקטיבית לבין המקום שהם עשויים לתפוס במערכת הנתק. מרבית ההורים שיצא לנו לעבוד איתם חווים את עצמם כקורבנות של המצב, ולא כמי שתרמו להיווצרותו. ברוב המוחלט של המקרים, ההורים אינם מבינים כיצד "זה קרה להם", ומתקשים לתפוס איך הגיעו למצב שבו יש נתק במשפחה שהם בנו.
חשוב להבין שההורים (אחד מהם או שניהם) חווים מצוקה אמיתית וכאב עמוק. הם מרגישים לעתים שמאשימים אותם שלא בצדק, שהטענות המופנות כלפיהם הן מופרכות, מוגזמות, מעוותות או אף שקריות. זוהי החוויה האותנטית שלהם, במיוחד בשלבים הראשונים של הנתק. לעתים בתוכם יש גם שאלת נאמנות זה לזה וגם לשאר חברי המשפחה.
העבודה מלמדת שמרבית ההורים לילדים מנותקים גדלו בעצמם במשפחות שבהן מבנה הנתק המשפחתי היה קיים, באופן גלוי או סמוי.
הדפוסים הבין-דוריים האלה ו"עניינים נוספים" משפיעים עמוקות על היכולת שלהם לראות את חלקם במצב.
אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בתהליך הריפוי עבור ההורים הוא לפתח מבט מורכב יותר על המצב – כזה שמכיר בכאב שלהם מבלי לוותר על בחינה כנה של מה שהתרחש ומתרחש.
להיות בתפקיד ההורים, שאחד הילדים/ות שלך מנותק ממך הוא תפקיד שקשה להיות בו וקשה לא פחות להשתחרר ממנו. מדובר בתהליך ריפוי שדורש סביבה בטוחה, תומכת ולא מתבלבלת.
3. האחים/יות השותפים האקטיביים
האחים והאחיות השותפים האקטיביים הם בני משפחה שלקחו חלק פעיל בתהליך ההרחקה או הניתוק. הם עשויים להיות אלה שהובילו את המהלך, חיזקו את עמדת ההורים או האחים/ות האחרים/ות, או פעלו באופן ישיר להרחקת האח/ות.
בתוך המערכת המשפחתית, אחים ואחיות אלה לרוב נתפסים כ"חזקים", "מוצלחים" וכמעט מושלמים מבחינת הנורמות המשפחתיות. הם משפיעים באופן משמעותי על חוקי המשפחה והנורמות, ומגלים נאמנות גבוהה למערכת המשפחתית כפי שהיא. לעתים קרובות מאוד, המניע שלהם הוא רצון עמוק להגן על ההורים או על מי שהם תופסים כנפגע מהאח/ות שהוצא/ה מהמשפחה.
בהתייחס למשאבים המשפחתיים, במרבית המקרים, גם אם לא באופן מוצהר, הם זוכים ליותר משאבים רגשיים וכלכליים מאחרים. הם ממשיכים להתוות את החוקים בבית, לשמר אותם ולחזק אותם כלפי שאר חברי המשפחה.
אולם למרות התפקיד האקטיבי והנראות החזקה, גם הם נושאים כאב משמעותי. המחיר הישיר שהם משלמים הוא המשאבים הרבים המופנים להחזקת המערכת המשפחתית. בעתיד, נטל הטיפול בהורים עשוי ליפול עליהם – מעמסה רגשית ולעתים אף פיזית וכלכלית.
המחיר העקיף, שלרוב אינו נראה לעין במשך שנים רבות, שהם משלמים, הוא הקשה ביותר. הוא קשור לאתיקה ולפגיעה ברבדים עמוקים של ההוויה.
במובנים רבים, אלו האחים והאחיות שיש להם "סיכוי" גבוה להעביר את דפוסי הנתק המשפחתי, לעתים באופן אף יותר מורכב, לדורות הבאים במשפחותיהם שלהם.
4. האחים/יות השותפים הפסיביים
מדובר בבני משפחה שלא פעלו אקטיבית בתהליך הניתוק – אך גם לא התנגדו לו באופן משמעותי. לעיתים לא הבינו עד הסוף את מהות התהליך, ולעיתים דווקא כן – אך חשו חוסר נוחות או הסתייגות ממה שקרה.
למרות אי-הנוחות שחשו, מסיבות שונות – לרוב פחד, תלות בהורים ובמשאבים שלהם, או תחושת חוסר כוח – הם לא העזו לצאת כנגד הדינמיקה המשפחתית שהובילה לנתק.
המחיר שאחים ואחיות אלה משלמים עשוי להיות כבד במיוחד, יחד עם זאת הוא עשוי שלא להתגלות בשנים הראשונות לנתק המשפחתי, אלא להתגלות רק במהלך החיים.
המחירים האפשריים כוללים בין השאר:
- תחושות אשמה לא מודעות שמלוות אותם לאורך שנים
- קושי במימוש עצמי – לעתים קרובות, מי שהוצא/ה מהמשפחה שילם/ה את מחיר המימוש העצמי שלו/ה – והאחים/ות שנותרו עשויים לחוש קושי לבטא את עצמם באופן מלא, מחשש (לא תמיד מודע) לנידוי דומה
- תלות מוגברת במערכת המשפחתית, ולרוב תלות בהורים, תוך חוסר יכולת להשתמש במשאבים אלה (רגשיים, כלכליים) לטובת צמיחה אישית
- סיכון מוגבר לפתח לאורך השנים דפוסים של דיכאון וקושי לפעול בחיים
תובנה חשובה: כאשר מסתכלים ממעוף הציפור על חיים שלמים, נדמה שדווקא האחים והאחיות בתפקיד הפסיבי עלולים לשלם את המחיר הפנימי הכבד ביותר של הנתק המשפחתי.
זהו מחיר שלרוב אינו ניכר במשך שנים רבות – אך ממשיך לפעול מתחת לפני השטח. הם חיים בקרע מתמיד בין נאמנות למשפחה להורים (או לאחד מהם) לבין תחושת אשמה כלפי מה שהתרחש.
במקרים קיצוניים מאוד, הכאב והקונפליקט הפנימי עלולים להוביל עד למצבים של דיכאון עמוק ואובדנות.
המבנה הפנימי של הנתק
אחד המאפיינים העמוקים של נתק משפחתי הוא בכך שאינו רק מצב חיצוני, אלא מבנה פנימי שחי בתוכנו.
כל אחד מבעלי התפקידים במרחב הנתק המשפחתי נושא עמו גרסה ייחודית של המבנה הפנימי הזה. כמה דפוסים נפוצים שעשויים להופיע – חומר לעבודה פנימית:
- המוצא/ת מהמשפחה: עשוי לפתח דפוסים של חשדנות, קושי באמון וחשש מדחייה במערכות יחסים אחרות.
- האחים/יות האקטיביים/ אקטיביות: עלולים לפתח נוקשות, צורך בשליטה וקושי לקבל שונות בכל מערכות היחסים שלהם.
- האחים/יות הפסיביים/פסיביות: נוטים לפתח דפוסי הימנעות, שתיקה במצבי קונפליקט ומימוש עצמי מוגבל בחייהם.
- ההורים: עלולים להעמיק בדפוסי הכחשה, הצדקה והקשחת גבולות סביב "מי שייך" ו"מי לא שייך". חלקם אף עשויים לקחת אחריות – אך מבלי שעברו עבודת עומק אמיתית.
חשוב להדגיש שכפי שהוזכר בתחילת המאמר, לכל משפחה דינמיקה ייחודית ומורכבת משלה. המאפיינים שצוינו כאן הם דוגמאות בלבד, המבוססות על עבודה מתמשכת עם משפחות, אך הם אינם מדויקים על כל מקרה של נתק משפחתי.
המבנה הפנימי של הנתק גובה מחיר מכולם, בדרכים שונות ובעוצמות משתנות – ולעיתים ממשיך לפעול גם כשנדמה שהנתק כבר 'מאחורינו'.
ללא עבודת עומק מודעת על מבנה זה, הוא עלול להמשיך ולהשפיע על חייהם של כל המעורבים גם שנים רבות לאחר שהנתק התרחש.
סימנים מקדימים לנתק משפחתי
נתק משפחתי אינו מתפתח בן לילה. הוא מתהווה בהדרגה מתוך רצף תהליכים. ישנם סימנים מקדימים שעשויים להצביע על סיכון מוגבר לנתק. לפניכם כמה מהם:
- העדפה משמעותית של הורה לאחד הילדים – יצירת "ילד מועדף" ו"ילד דחוי"
- אפליה רגשית או כלכלית – חלוקה לא שוויונית של משאבים ותשומת לב
- נוקשות באמונות ובערכים – חוסר יכולת לקבל דעות ובחירות שונות
- סודות משפחתיים – נושאים שאסור לדבר עליהם ו"שלדים בארון"
- דפוסי נתק קודמים – היסטוריה של נתקים במשפחה המורחבת ו/או בדורות הקודמים במשפחה
- אירועי משבר לא מעובדים – כמו מוות, גירושין, או שינויים משמעותיים אחרים
- מוות בטרם עת במשפחה – התאבדות או מוות בגילאים מוקדמים מהמקובל במשפחה
חשוב לזכור כי הסימנים הללו אינם בהכרח מובילים לנתק – אך כאשר הם מצטברים, הם יוצרים קרקע פוריה להתרחקות ולהתפוררות הקשר.
תובנה ייחודית: באופן מפתיע, לא תמיד הילד/ה שחווה אפליה ישירה בילדותו הוא זה שיימצא בסופו של דבר בנתק. לעתים, דווקא הילד/ה שקיבל/ה יותר תשומת לב או משאבים, אך התפתח/ה לכיוונים שאינם תואמים את הציפיות המשפחתיות (או התפקיד המשפחתי שיועד לו/לה), מוצא/ת את עצמו/ה מחוץ למעגל המשפחתי.
מעבר לתפקידים – המסע אל הריפוי
הבנת התפקידים השונים במערכת הנתק המשפחתי פותחת דלת לעבודה פנימית עמוקה עם הדינמיקה כולה – ובעיקר למסע האישי שכל אחד ואחת יכולים לעבור בדרך לריפוי.
למרות המורכבות והכאב העמוק הכרוכים בנתק משפחתי, תהליכי ריפוי והתפתחות אישית הם אפשריים. עבודה מודעת ומעמיקה, המלווה בעזרה מקצועית, מאפשרת התמודדות אפקטיבית עם מבנה הנתק הפנימי.
בין אם מדובר בעבודה אישית, ליווי טיפולי, סדנאות או קבוצות תהליכיות – המסע אל הריפוי יכול להוביל לא רק להקלה בכאב, אלא גם להתפתחות משמעותית, למימוש עצמי ולחיים מלאים ומספקים יותר.