א

כאשר אנו מעמיקים בדרך "הכרת התודה"

ופוסעים לאורך זמן בנחישות

בנתיב ההודיה להתפתחות,

אנו מגלים, שהכרת התודה נאמרת

גם על הטוב וגם על הרע.

ב

אמירת תודה על הטוב בחיים, היא ברורה:

טוב לנו איתו, אנחנו נהנים ממנו,

אנחנו מרגישים מבורכים כשאנחנו מקבלים אותו

ואנחנו מודים עליו.

בדרך זו, "על הדרך",

אנחנו מזמינים יותר מהטוב הזה לחיים שלנו, 

מה שלפעמים יכול להיקרא "מגנוט מציאות".

ג

אמירת תודה "על הרע", היא מורכבת יותר להבנה.

אין הכוונה לנקודת המבט

שבכל משבר (כמעט), אפשר לראות גם משהו טוב

כלומר משהו טוב שיוצא מהמשבר, 

משהו טוב שמתגלה מהמשבר, מתרחש בהקשר לקיומו,

זה נכון שבכל משבר יש גם הבטים טובים, 

אבל לא לכיוון הזה אני מצביע במדריך הזה.

ד

כאשר אנו אומרים תודה על המציאות הטובה בחיינו,

אנחנו מודים על כך שביקשנו משהו שטוב לנו,

במודע או שלא במודע

וגם קיבלנו אותו.

כאשר אנו מגלים בעומק נתיב ההודיה,

שההודיה היא גם על הדברים הרעים בחיינו,

אנו מבינים, שבעצם גם אותם ביקשנו

(לרוב בלי מודעות).

מסיבה כלשהי,

ביקשנו את המציאות שאנחנו רואים אותה כרעה

וגם קיבלנו אותה.

(למשל: קארמה, רגשות אשמה, סיבות נשמתיות מהותיות ועוד)

במילים דומות,

קיבלנו מה שביקשנו (בלי לדעת),

גם אם ביקשנו עבורנו מציאות קשה

וגם עליה אנחנו אומרים תודה.

ה

מובן שהאמירה הזאת קשה לעיכול,

קשה לקבל אותה. 

חשוב להדגיש, שמדובר רק על פרספקטיבה אחת של המציאות,

זוהי לא אמת מוחלטת או תורה מסיני,

זוהי רק נקודת מבט אחת על המציאות,

שרצוי שתילקח בעדינות ובחוכמה.

נקודת מבט, שאסור שישתמשו בה  

תוקפים מבחוץ (בעולם), או או תוקפים מבפנים (למשל דמויות בתוכנו),

כדי להצדיק מעשי תוקפנות או התעללות 

(חיצוניים או פנימיים).

ו

יחד עם החוויה המורכבת הזאת,

שבה ביקשנו להביא את המציאות הקשה לחיינו

וגם קיבלנו אותה,

יש גם אור גדול בקצה המנהרה.

אם ביקשנו  משהו קשה, בלי לדעת

וקיבלנו מציאות "לא טובה", 

הרי יש לנו את היכולת להגיד: "תודה.. לא"

ולבקש גם מציאות  אחרת, שטובה לנו יותר.

יש לנו את היכולת לבקש (למגנט) מציאות רצויה,

אוהבת, עם שפע, חיבוק ושמחה.

יש לנו אפשרות לבקש את המציאות הרצויה לנו

וגם אותה, בהמשך הדרך

לקבל בחיינו.

ז

ההבנה החווייתית, 

שאנחנו יכולים, באמצעות נתיב ההודיה להתפתחות

ובאמצעות אמירת התודה, 

ליצור לנו מציאות שאותה אנחנו רוצים,

מציאות ש"מיטיבה" איתנו,

מציאות שטובה לנו,

היא משמעותית. 

זה הדגש,

זה הזרקור, האור הגדול,

שעליו רציתי לשים את הדגש,

במדריך זה.