שלוש טעויות של מטפלים בעשר השנים הראשונות לעבודתם, הקשורות ללימודים – ומספר הצעות
ישנן מספר טעויות שכיחות שמטפלים שסיימו את הכשרתם, נוטים לשגות בהן.
מדריך זה, מתמקד בטעויות המרכזיות הללו, הקשורות ללימודי ההמשך של מטפלים ומנחים, שסיימו את הכשרתם בשנים האחרונות.
טעות ראשונה: להפסיק להיות בקשר עם המורים שלך ולאבד מקור הזנה
בקרב חלק מהמטפלים שמסיימים את הכשרתם, רווחת האמונה, שכעת, לאחר ההכשרה, הם כבר אמורים לדעת כיצד לעבוד עם מטופלים/תלמידים, בצורה מושלמת ומיטבית.
האמונות השגויות הרווחות בקרב חלק מהמטפלים עם סיום לימודיהם ובשנים הראשונות לאחריהן, הקשורות לשאלה: "איך צריך לעשות את העבודה הטיפולית", בשילוב סיום המסגרת הלימודית (שבה המטפלים לעתיד קיבלו ידע, טיפול והזנה מהמורים שלהם בצורה ממוסדת ומסודרת שעכשיו איננה עוד) עלולים לגרום למטפלים להפסיק את הקשר עם המורים שלהם, אלה שהזינו אותם מבחינה לימודית ורגשית, במשך כל תקופת הלימודים.
כתוצאה מכך, ההתפתחות האישית של המטפלים והיכולת שלהם לטפל, עלולים להיפגע בצורה קריטית. התוצאה של פגיעה בהזנה, עלולה לגרום לכך שחלקם יפרשו מטיפול, או לא יתקדמו בתהליך העבודה הפנימי שלהם.
חלק מהמטפלים שימשיכו ב"שביל הטיפולי", עלולים לפגוע בעצמם ולעתים, במטופלים שלהם, כתוצאה מחוסר הזנה מספק לתהליך האישי והטיפולי. במצב קיצוני, מטפלים אלה עלולים לחפש את ההזנה אצל המטופלים שלהם, סיטואציה שעלולה לפגוע בכל הנוגעים בדבר.
קשר עם המנחה/מורה לאחר סיום הלימודים, הוא חשוב ומשמעותי ביותר כמקור הזנה. מומלץ למצוא את הדרך לקיים אותו, גם כאשר הלימודים הסתיימו ואין יותר מסגרת חיצונית ממוסדת שתומכת בקשר זה.
(כמובן שניתן, לאחר מספר שנות עבודה, למצוא מקורות הזנה אחרים, או נוספים).
טעות שניה: לימוד יתר של שיטות נוספות מבלי להתמקד בשיטה אחת
ישנם מטפלים שסיימו ללמוד שיטת טיפול אחת ולפני שהם מצליחים להתעמק ולהתמחות בה, הם ממשיכים ולומדים שיטה שנייה, שלישית ורביעית, מתוך רצון מוצהר "להתחזק", "להעשיר את ארגז הכלים" שלהם וכד'.
כמובן שחשוב מאוד להמשיך ללמוד, להרחיב ידע ולהתפתח ולכל שיטה ודרך עבודה חדשה, יכולה להיות תרומה ייחודית ומשמעותית, אישית, טיפולית ומקצועית.
עם זאת, לעתים, לימוד שיטות טיפול אחרות לפני התמחות והתעמקות משמעותית בשיטה המרכזית שנלמדה, עלול להיעשות מתוך קושי להעמיק בשיטה המרכזית שנלמדה, מחוסר ביטחון לטפל, או מקושי לשווק.
חשוב ללמוד שיטות חדשות ככל שרוצים. עם זאת, כדאי להתעמק בשיטה המרכזית שנלמדה. בנוסף, מומלץ ללמוד שיטות חדשות בעיתוי המתאים, תוך שימת לב לאנרגיה המושקעת בשיטות החדשות על חשבון האנרגיה המושקעת בשיטה המרכזית שנלמדה.
טעות שלישית – אי קבלת הדרכה, סופרויז'ן
כפי שנכתב קודם לכן, רבים מהמנחים והמטפלים חושבים לעתים, שעליהם להסתדר לבד, להבין הכל לבד, להכיל הכל לבד ולדעת איך לטפל ולהנחות בכל מצב – זוהי טעות!
חשוב לדעת, שברוב המקרים, לאחר שמסיימים את בית הספר להכשרה, אין באמת יכולת אמיתית למרבית הבוגרים "להסתדר לבד בעולם", בלי להסתבך ו/או לסבך אחרים.
ההכשרה הבסיסית נותנת, לרוב, את הבסיס לטפל וללמד, אולם בהמשך הדרך חשוב לטפל ולהנחות בעזרת ליווי והדרכה.
למעשה, כנראה שלרוב המטפלים שמסיימים את הכשרתם, ייקח עוד מספר שנים טובות של הדרכה קרובה עד שידעו איך לטפל באופן כזה שלא יסבך אותם עם עצמם, ו/או עם המטופלים שלהם.
קבלת הדרכה, ממטפלים/מורים בעלי ניסיון רב, יכול לעזור מהותית בכל שלב בתהליך ההתפתחות, הן כמטפלים והן כמורים.
מנקודת המבט של "דרך העומק", כל אחת ואחד צריכים לקבל הדרכה בכל שלב בתהליך הטיפולי וההנחייתי.
ההדרכה יכולה להינתן מהמורים שלימדו אתכם, אולם, אין זה הכרחי שכך יהיה. ההדרכה יכולה להינתן ממנחים ותיקים בתחום הטיפול שלכם וגם ממטפלים ומורים משיטות אחרות, שיכולים להבין, אפילו חלקית, את שיטת העבודה שלכם.
הצעות שימושיות
אל תחכו עד שתהיו מטפלים מעולים ורק אז תתחילו לטפל.
אל תחכו עד שתהיו מנחים מעולים ורק אז תתחילו להנחות.
בהנחה שקיבלתם הכשרה טיפולית ראויה, אל תתפתו לחשוב שלימוד שיטה נוספת, היא הכרחית לכך שתהיו מטפלים טובים יותר.
בהנחה שהשיטה שהוכשרתם בה היא שלמה ומלאה, מומלץ שתתחילו לטפל, תתעמקו בדרך העבודה שלמדתם, תהיו בקשר מזין עם המורים שלכם, תקבלו הדרכה ותעבדו לפי מפת הדרכים. בדרך זאת, קיים סיכוי רב שתהפכו להיות מטפלים טובים, מתפתחים ועם מספר טיפולים ותלמידים כפי שתחפצו (או במילים אחרות, תהיה לכם קליניקה משגשגת).