הסיבה המשמעותית ביותר לעשות עבודת עומק על נתקים משפחתיים

למה לעבוד על נתקים משפחתיים כשאין סיכוי שיהיה קשר?
או כשהם לא עושים את העבודה הפנימית שלהם?
למה לעבוד על נתק משפחתי כאשר האדם השני הלך לעולמו?

לאחרונה, העבודה שלי על נתקים משפחתיים – שהתקיימה עד כה בעיקר בקליניקה – זוכה להד רחב יותר בעקבות הסדנאות והעניין בקבוצה התהליכית שתפתח בקרוב.

שאלה שאני נשאל יותר ויותר היא: למה בעצם לעשות עבודה על נתקים משפחתיים?

השאלה הזו עולה בהקשרים שונים, ובמיוחד במצבים הבאים:

• "הם לא עושים את העבודה, אז למה שאני אעשה אותה לבד?"
• "הם לא רוצים קשר יותר טוב – למה שאני אשקיע בריפוי הקשר?"
• "ההורים/האחים שלי הם אנשים פוגעניים. ממילא אני לא אהיה איתם בקשר סביר אף פעם בחיים – אז למה בכלל להשקיע?"
• "ההורים שלי הלכו לעולם, מה הטעם בעבודה הזאת?"

לפעמים השאלה גם מגיעה ממקום פרקטי יותר:

• "זו עבודה אינטנסיבית לאורך זמן, שדורשת הרבה משאבים. למה לעשות את העבודה הזאת ולא פשוט להמשיך בחיים שלי?"

אלו שאלות לגיטימיות לחלוטין. ואני רוצה לשתף בתשובות שעולות מתוך עבודת העומק שלי לאורך השנים, משהו שאולי יפתיע אתכן/ם.

פתרונות בריאים לנתק – לא מה שחשבת

קודם כל, חשוב להבהיר: הפתרון הבריא לנתק משפחתי או ליחסים משובשים במשפחה יכול להיות מגוון. אמנם, אחת התוצאות האפשריות היא אכן פיוס עמוק, שבו כל הצדדים לוקחים אחריות ומתפתח קשר חדש ובונה.

אך זו רק אפשרות אחת מתוך מגוון רחב של פתרונות בריאים. פתרונות בריאים לעבודת עומק עם נתקים משפחתיים יכולים להיות גם:

• קשר חלקי עם גבולות ברורים
• קשר שטחי יותר שאתם מרגישים בו נוח
• וכן, גם המשך הנתק – מתוך בחירה מודעת ושלווה יותר

על מגוון הפתרונות הבריאים מומלץ לקרוא במאמר "מעבר לדיכוטומיה: הספקטרום הרחב של פתרונות בריאים לנתק משפחתי".

אבל – וזה העיקר – הסיבה החשובה והמשמעותית לעבוד על נתקים משפחתיים אינה בשביל הקשר עם האדם האחר. היא בשבילך, רווחתך, והמימוש העצמי שלך.

המבנה של הנתק שחי בתוכנו

אחד הגילויים המשמעותיים ביותר בעבודה עם נתקים משפחתיים (שהתבהר לי רק לפני כ-10-15 שנים) הוא שהנתק אינו רק מצב חיצוני של היעדר קשר. הנתק הוא מבנה פנימי עצמאי שחי בתוכנו.

חשוב להבחין בין הנתק החיצוני – המצב המעשי של היעדר קשר או קשר מוגבל עם בן/בת משפחה, לבין מבנה הנתק הפנימי – המבנה הנפשי והאנרגטי שממשיך לחיות בתוכנו. בעוד שהנתק החיצוני נראה לעין ומתבטא בהיעדר מפגשים או תקשורת, מבנה הנתק הפנימי פועל בתוך נפשנו גם כשהקשר החיצוני קיים במידה מסוימת.

הנתק המשפחתי הוא מעין "ישות מבנית" שחיה בתוך העולם הפנימי שלנו – עם חוקים משלה, אנרגיה משלה, ומערכת הגנה משלה. ואנחנו נושאים אותה בתוכנו, גם כשאנחנו לא חושבים עליה באופן מודע.

המבנה הזה אינו נעלם כשמנתקים קשר, ולעתים קרובות הוא רק מתחזק.

זה נושא חשוב ומהותי בריפוי של הנתק המשפחתי (ראו הרחבה והעמקה במאמרים על מבנה הנתק המשפחתי, וגם שחרור האנרגיות הכלואות במבנה המשפחתי)

האנרגיות הפנימיות שלנו זורמות לנתק

הסיבה המשמעותית ביותר לעבוד על נתק משפחתי היא שאנרגיות רבות וחשובות שלנו זורמות אל תוך מבנה הנתק – במקום לזרום לחיים, למימוש, ולרווחה הנפשית שלנו.

גם אם אנחנו חושבים שהנתק לא משפיע עלינו, ושאפשר להשאיר אותו כפי שהוא, האמת היא שההשפעה עמוקה ומתמשכת. זה קורה בדרכים רבות ובעומקי הוויה שונים.

כמה דוגמאות מהרובד החיצוני שבהם הנתק משפיע עלינו:

• אנחנו מנהלים שיחות אינסופיות בתוך הראש
• אנחנו חוזרים בתוכנו שוב ושוב על הצדקות והסברים
• אנחנו משקיעים אנרגיה רבה בהדחקה ובניסיון לא להרגיש
• אנחנו מנהלים מערכת שלמה של התחשבנויות פנימיות, שמלוות לעתים עם רגשות כמו אשמה, כעס וכאב

לפעמים זה מפתיע עד כמה הדבר משפיע עלינו. בחוץ, אנחנו נראים מתפקדים ואנשים סביבנו אפילו לא יודעים את עוצמת ההשפעה של הדבר עלינו.

כמו שעולה לא פעם בטיפולי עומק – לפעמים אנחנו כאילו שני אנשים שונים – אחד בחוץ שכולם מכירים, והשני שחי את הנתק בעוצמה אדירה.

גם אם אנחנו אומרים לעצמנו "לא אכפת לי", יש סיכוי טוב שהנתק המשפחתי מעסיק אותנו ברמה זו או אחרת, במודע או שלא במודע.

וזו הנקודה המכרעת: כל האנרגיה הזו, שיכלה לשמש אותנו לצמיחה, למימוש ולאהבה, נלכדת במעגל אינסופי של "תחזוק הנתק".

(זה נושא מאוד רחב שכדאי לקרוא עליו יותר במאמרים שעוסקים על האנרגיות הכלואות במבנה הנתק)

מה הנתק גובה מאיתנו

כשמבנה הנתק המשפחתי שוכן בעולם הפנימי שלנו, הוא עשוי להשפיע על תחומי חיים רבים – לרוב בצורה סמויה ולא מודעת.

על כל אחת ואחד הוא יכול להשפיע אחרת.

תחומים לדוגמא שמבנה הנתק הפנימי יכול להשפיע על מי שנושא/ת את הנתק בתוכה/בתוכו:

• יחסי עבודה וקריירה
• זרימת השפע והכסף בחיים
• קשרים חברתיים ואינטימיים
• מערכות יחסים זוגיות
• יחסים עם ילדינו
• ביטחון עצמי ומימוש עצמי
• רווחה נפשית כללית

והשפעה נוספת, שאולי שכיחה אצל רבים, היא השפעת הנתק על היכולת שלנו לקבל ולתת אהבה.

כשמבנה הנתק חי בתוכנו, הוא יוצר חסימה בזרימה הטבעית של אהבה – הן זו שמגיעה אלינו בצורות שונות והן זו שאנחנו מסוגלים להעניק לאחרים.

זוהי השפעה עמוקה ומרחיקת לכת, שלרוב אינה מודעת למי שנושאים את הנתק בתוכם. רק כשהחסימה מתחילה להשתחרר, מתגלה עד כמה היא השפיעה על חיינו.

ההשפעה הבין דורית

השפעה נוספת וחשובה היא ההעברה הבין-דורית: אם לא נעבוד על הנתק הפנימי, כמעט תמיד נעביר את הדפוסים הללו הלאה – לילדים שלנו, למערכות היחסים הבאות שלנו, ולדורות הבאים. המבנה הזה, כמו רבים מהדפוסים העמוקים שלנו, נוטה להמשיך ולהתקיים דרכנו גם אם איננו מודעים לכך.

מה קורה כשעובדים על המבנה הפנימי של הנתק?

כשאנחנו עובדים עם הנתק הפנימי, ומעמיקים לתוך הריפוי, אנחנו והחיים שלנו יכולים להתפתח בכיוונים נהדרים ובלתי צפויים לגמרי.

זה לא רק שהאנרגיות שהלכו לתחזוק מבנה הנתק מתפנות למימוש עצמי, יצירה, בנייה, הנאה, עונג, שמחה (והרשימה ארוכה).

אלא נפתחת ממש זרימה חדשה בחיים שלנו, במקומות צפויים ולא צפויים. אותם דברים שהזכרתי קודם שעשויים להיות חסומים (אהבה, קריירה, זוגיות, משפחתיות…) שאולי חלקם היו חסומים אצלך, יכולים להיפתח ולהשתנות.

וכמה שהביטוי הזה שחוק, אנחנו מקבלים גרסה הרבה יותר טובה של עצמנו.

אנחנו מקבלים הרבה טוב, שמחה ואהבה בחיים, שתומכים בנו לחיות חיים הרבה יותר מספקים וממומשים.

וכבונוס חשוב – אנחנו מפסיקים את ההעברה הבין-דורית הקשה הזאת.

כל הקבלה הזאת היא ללא קשר לשאלה אם המצב עם מי שעבדנו על הנתק איתם השתפר או לא. ובלי תלות בשאלה האם הצד השני עושה עבודה דומה.

העבודה על הנתק היא בעיקר בשבילך

כדאי לנו להשקיע את עבודת העומק של שחרור המבנה הפנימי של הנתק בתוכנו כדי לאפשר לאנרגיית החיים שלנו לזרום בטוב, ובצורה בונה.

העבודה על מבנה הנתק היא קודם כל בשבילך, ולא בשביל האח, האחות, ההורים או מי שיש לך נתק איתו/ה.

כן, יש משהו לא הוגן בזה שלפעמים רק צד אחד עושה את העבודה והצד השני עשוי להרוויח.

אבל כדאי לזכור שהמטרה שלך היא הרווחה שלך והחיים שלך.

מי שעושה את העבודה יכול/ה להשתחרר. מי שמשפר ובהמשך מרפא את המבנה הפנימי של הנתק בתוכה/בתוכו היא/הוא הראשון/ה שמרוויח/ה את האנרגיה, את השלווה, את היכולת לאהוב וליצור.

וזו, בעיניי, הסיבה המשמעותית ביותר לעשות עבודת עומק על נתקים משפחתיים – למרות כל הקשיים, למרות כל הסיבות ה"הגיוניות" שלא לעשות זאת.