דרך מתקדמת לעבודה עם דמויות
בין שלל הדמויות שחיות בתוכנו, ניתן למצוא דמויות שטוחות, דמויות "קלאסיות" של הוויס דיאלוג וכאלה עם תכונה אחת או תפקוד אחד. לעומתן, נוכל למצוא בתוכנו דמויות עגולות ומתפתחות הטומנות בחובן היסטוריית חיים שלמה. כאשר אנו מאפשרים לדמויות שיש להן היסטורית חיים להתגלות, אנחנו יכולים לעשות צעד עצום לריפוי ולרווחה הפנימית שלהן ושלנו.
איך נדע האם הדמות היא שטחית-קלאסית, או עמוקה-ומתפתחת?
לעתים, כאשר אנו מתחילים לעבוד עם דמות, מתברר לנו שהגענו למעין מבוי סתום: אנחנו רואים איך הדמות מרגישה ומהי ההוויה שלה, אבל לא ברור לנו:
- האם מדובר בדמות שטוחה?
- האם מדובר בדמות עגולה עם נפח? כלומר, האם מדובר בדמות שעכשיו מרגישה וחושבת בצורה מסוימת, שזאת ההוויה שלה כרגע, אבל זוהי אינה טבעה או המהות הפנימית שלה.
אחת מהאפשרויות העומדת בפנינו בכדי לזהות האם מדובר בהוויה של דמות או האם מדובר במצב רגעי, היא להכיר את העבר של הדמות. הכרות כזו, תוכל לספר לנו רבות על עומקה של הדמות, ההתפתחות שלה וההשתנות שלה לאורך הזמן. במילים אחרות, מבט על העבר של הדמות יכול להצביע האם מדובר בדמות שטוחה או דמות מתפתחת ועמוקה, כזאת עם היסטוריה משמעותית, המשפיעה עליה ועל המונחה שלנו.
האם הדמות נמצאת כרגע במצבה הטבעי והבריא?
כידוע, דמות יכולה להיות במצבה הטבעי והבריא, או במצב מצוקתי, דמות חולה הזקוקה לעזרה. למשל:
נניח שאנחנו פוגשים אצל מונחת דמות שמפחדת מגברים. עלינו לבדוק האם מדובר בדמות שזוהי המהות שלה, לפחד ולחשוש מגברים (סוג של דמות מגנה), או שאולי מדובר בדמות שבמהותה יש לה הוויה אחרת (למשל דמות הרמונית של ילדת טבע) שכרגע היא מפחדת מגברים?
- אנו יודעים שיש בתוכנו הרבה דמויות עצובות ונוגות. כשאנחנו פוגשים
- אחת מהן, אנו נשאל: האם זוהי המהות של הדמות, להיות עצובה ונוגה? או שאולי הדמות עצובה כרגע בשל העובדה שהיא לא באה לידי ביטוי, כך שאם היא תצליח להשתקם ותבוא לידי ביטוי נגלה דמות אחרת, דמות שאינה עצובה כלל?
הכרת העבר של הדמות, היא דרך טובה להבין את מהותה של דמות שפגשנו ולקבל פרספקטיבה רחבה יותר עליה, על הצרכים שלה ועל המהות שלה. .
ריפוי ועזרה לדמות באמצעות הכרות עם העבר שלה
כאמור, אם נדע יותר על המהות של הדמות, נדע יותר כיצד לטפל בה, לעבוד איתה וגם להיעזר ולהיתמך על ידה. ניסיוני מלמד, שפעמים רבות דמויות זקוקות לריפוי, לעזרה ולתמיכה. במהלך העבודה גיליתי שיש מגוון רב של אפשרויות לריפוי דמות. כך למשל:
- לעתים דבר מה שאירע לדמות בעברה, גרם לה להרגיש כך. באמצעות מפגש עם העבר של הדמות, נוכל לעזור לה להתרפא. למשל, הקשבה להיסטוריה של הדמות ועיבוד הרגשות הכלואים בתוכה יעשו את עבודת הריפוי הרצויה. (במקרה זה, אפשר להשתמש בכלים של הקשבה ועיבוד רגשות כלואים ו/או כלים מתחום הקונסטלציה המשפחתית ו/או כלים נוספים).
- לעתים, הדמות קיבלה בעבר יותר מקום בתוכנו או בעולם ואילו כיום היא לא מקבלת מקום, מכאן נובעת המצוקה שלה. הכרות עם העבר של הדמות וההכרות בכך שהיא זקוקה למשהו בחיי היום יום העכשוויים, יכולה לעזור לנו לתת לדמות את מה שהיא זקוקה לו בכדי לעזור לה להתרפא.
טכניקת מפגש פשוטה עם העבר של הדמות – "השאלה הישירה"
ישנן מספר דרכים טובות ללמוד על העבר של הדמות. נדמה שהדרך הפשוטה ביותר, (דרך שהיא יעילה לפעמים) היא לשאול את הדמות על העבר שלה. לדוגמה:
- האם זה תמיד היה כך?
- האם תמיד הרגשת כך?
- האם את יכולה לספר לנו על העבר שלך?
השאלות הללו ושאלות נוספות כדוגמתן יכולות להיות יעילות במידה מסוימת, יחד עם זאת, מניסיוני, הן עלולות גם "לסגור" את הדמות, או את המונחה שהדמות באה דרכו ולהתברר כלא יעילות. במקרה מעין זה, אנחנו עלולים לא לקבל תשובה על העבר מסיבות שונות, למשל: ההיסטוריה של הדמות כל כך חבויה מהדמות עצמה (שכיח), או שהמונחה עצמו לא רגיל להסתכל לעבר של דמויות.
בנוסף, יש גם את הדלת המשמעותית יותר למפגש עם העבר של הדמות:
הדרך המרחבית למפגש עם ההיסטוריה של הדמות
דרך מצוינת למפגש עם ההיסטוריה של דמויות, דרך שעובדת לעתים קרובות, היא דרך העבודה המרחבית. לדרך זאת יש מספר וריאציות שהמשותף לכולן הוא ההתייחסות המרחבית.
להלן הווריאציה הפשוטה:
- בשלב הראשון, אנחנו מדברים עם הדמות ולומדים להכיר אותה (באופן רגיל).
- בהמשך, אנחנו מבקשים מהדמות להסתובב (פיזית) לאחור (עם המבט, או עדיף, עם כל הגוף) לעבר העבר שלה.
- לאחר שהדמות הסתובבה, אנחנו מבקשים ממנה להסתכל לעבר שלה ואחרי רגע אנחנו שואלים אותה מה היא רואה.
מכיוון שמדובר בעבודה שמצריכה מיומנות מסוימת, להלן מספר דגשים וסוגיות בנושא:
הסתובבות פיזית
ההסתובבות הפיזית לאחור עם כל הגוף היא חשובה. יש בהנחיה המרחבית הזאת סימון תת הכרתי, אולי אף ארכיטיפי לדמות, להסתכל על העבר שלה והזמנה להתגלות שלו.
אם אתם עושים את העבודה עם עצמכם, אזי הרעיון הוא שאתם עצמכם תסתובבו לאחור ותראו מה אתם רואים. אם אתם עובדים עם מונחה, בקשו ממנו/ה להסתובב פיזית לאחור, אם זה קשה למונחה/ת או לדמות, ניתן לסובב רק את הראש לאחור.
המנחה צריך להסתכל אל העבר של הדמות
כאשר אתם מבקשים מהמונחה שלכם להסתובב לאחור ולהסתכל על העבר של הדמות, נסו גם אתם, כמנחים, להסתכל לעבר של הדמות. ראו לאן המונחה מסתכל (קרוב, רחוק, נקודה מסוימת באופק וכד') ותסתכלו לשם גם אתם. במשך הזמן, כאשר תהיו מנחים מיומנים ורגישים יותר, תוכלו גם אתם לראות את העבר של הדמות.
חשוב לציין, שגם אם אינכם רואים את העבר של הדמות, כדאי שתסתכלו לעבר שלה ותנסו לתת לו לעלות בתוככם, פעולה זו תעזור למונחה שלכם לעשות את עבודתו ולאפשר לעבר של הדמות לעלות. (נושא זה קשור ל"החזקת המרחב" של דמות, של סשן ושל מפגש).
לתת זמן לעבר לעלות
לאחר ששאלתם את הדמות על העבר שלה, תמתינו מעט, תנו לעבר להדהד בתוך המונחה, בדמות ובכם, תנו לעבר להגיע מבלי ללחוץ עליו.
על מנת להבין את הקושי של הדמות להיזכר בעבר שלה (גם אם הוא לא טעון), נסו לדמיין מה קורה כאשר מישהו שואל אתכם על היסטוריה רחוקה ולא זמינה שלכם, במקרה כזה, אתם צריכים לקחת רגע כדי להיזכר (למשל, מה שם המשפחה של אמכם לפני הנישואין? או של סבתכם לפני הנישואין..), כפי שלכם לוקח זמן להיזכר בשאלה הקשורה לעברכם הרחוק, כך הדמות צריכה להיזכר בעבר הרחוק שלה, לעתים העבר שלה לא זמין לה ולעתים העבר שלה כואב וטעון.
מה לעשות כאשר הדמות לא רואה דבר?
ישנם מקרים בהם הדמות לא תראה דבר. יתכן שפשוט אין לדמות היסטוריה ומדובר בדמות שטוחה. אפשרות אחרת היא שהדמות (או המונחה), לא מסוגלים לראות את העבר מסיבה זו או אחרת.
כמנחים, תצטרכו להכריע בין האפשרויות השונות: כאשר אתם מתחילים לעבוד עם העבר של הדמות, אני מציע לכם לחכות רגע לפני שאתם מחליטים מה פירוש הדבר וכיצד כדאי לנהוג בהמשך. פשוט תנו לה זמן ותנו למידע להדהד בתוככם.
לא ללחוץ על הדמות
ישנם מקרים בהם הדמות רואה משהו חלקי בעבר שלה, למשל, בית או טבע. לעתים, ישנה הרגשה שמשהו קרה שם, במקרים כאלה, אל תלחצו על הדמות ועל המונחה, פשוט חזרו במילים על מה שהדמות רואה, תראו את זה גם אתם וחכו.
לפעמים, תרגישו שהדמות רואה דברים שקשה לה מדי לשתף בהם עכשיו, במצב זה הרפו והניחו לה לעת עתה. במצבים אחרים, יתכן שתבחינו שהדמות מגלה לאט לאט את הסיפור שלה ופשוט צריכה זמן כדי להתגלות, זה בסדר, קחו את הזמן.
חשוב שתדעו ללוות את הדמות בהתגלות העצמאית שלה, מבלי ללחוץ עליה. הניסיון שלי מלמד, שכאשר מרגישים שיש משהו בעבר של הדמות אבל הדמות לא מגלה אותו, כדאי לאפשר למרחב כמה רגעים של נחת. נחת גם למונחה וגם למנחה וזאת כדי להסתכל אחורה אל העבר ולראות אם ואיך הוא רוצה להתגלות.
עוד על ריפוי הדמות
כאשר אתם מזהים שהדמות רואה משהו מעברה, דבר מה שקשה לה איתו, נסו להכיר את הדמות יותר לעומק. ככל שתכירו יותר דמויות שלכם ושל אחרים ותדעו לעבוד איתם, כך תוכלו להתמודד ביתר קלות עם העבר של הדמויות ותאפשרו להן להתגלות.
במקרים בהם העבר של הדמויות הוא קשה ודרמטי והדמויות לא ירצו להמשיך ולהסתכל, זה בסדר. העובדה שמשהו מהעבר התגלה, עשוי להיות הרבה מאוד בשביל הדמות כרגע. תוכלו להמשיך ולעבוד עם הדמות בהמשך ויתכן שאפילו לא תצטרכו לעשות זאת, מכיוון שהתנועה של הדמות לעבר הריפוי החלה ותמשיך בעצמה.
במקרים מסוימים, תוכלו לראות את העבר הרלוונטי של הדמות, להשתתף ברגשות הכלואים הקשורים לכך ולעשות את התהליך שהדמות צריכה לעבר ריפוי פצעי העבר שלה.
שלוש דוגמאות לעבודה עם עבר של דמות
ההשפעות של עבודה עם היסטוריה של דמויות יכולות להיות דרמטיות. ישנם מקרים רבים שבהם עבדתי עם העבר של הדמות ונוצר שינוי מרפא ומבורך, השינוי חל הן בדמויות והן במונחים עצמם.
אסיים מאמר זה בהצגת שלוש דוגמאות תמציתיות מאוד. (בדוגמה השנייה, רידדתי מעט את הסיפור בשל סיבות אתיות. הדוגמה השלישית היא מרתקת ומחייבת מאמר ארוך יותר שאנסה לכתוב אותו בהמשך).
מי האיש הגדול הזה?
באחד הסשנים, הגיע למפגש דמות של איש גדול, שמן וגבוה. הוא היה מיואש מהחיים ובשל תזונה לקויה לאורך שנים, הוא התקרב למותו הצפוי בצעדי ענק. ככל שהעמקתי את המפגשים איתו, ראיתי שהוא סובל מ"חוסר התאמה" לעולם. הבית בו התגורר היה "קטן עליו", תרתי משמע, המיטה הייתה קטנה, האוויר היה מאוס, הבגדים גרמו לו להתגרד והעבודה שלו הייתה מעיקה. כמו כן התברר, שיש לו אישה ושני ילדים, אבל הוא הרגיש שהוא לא ממלא את תפקידו כאב, או כבן זוג . כל מה שהוא עשה היה לאכול ללא הכרה ולחכות, למעשה, למותו המתקרב.
כשהסתכלנו לעבר שלו, התברר, שהעולם שהתאים לו ביותר היה עולמו של האדם הקדמון. זה העולם שבו הוא הרגיש טוב, חזר להיות ספורטיבי וחזר ליהנות מהחיים הפשוטים והלא מתוחכמים. הוא נהנה מבנייה ושימוש בכלים מעץ, מחשיבה פשוטה המבוססת על ה-"עכשיו" ומקרבה לטבע. כשהחזרנו אותו לעולמו, העולם הקדמון, ראינו כיצד הוא פורח. בהמשך, המונחה עצמו הרגיש שבשביל לתת לדמות קצת יותר מקום בחייו, כדאי לו לצאת לטבע ולפנות זמן, פעם בכמה חודשים, לשנת לילה בטבע. זה היה מפגש מרומם, שכולנו יצאנו מאושרים ממנו.
מי זה הילד המדוכא הזה?
באחד הסשנים שלי עם מטופלת מסוימת, הגיעה דמות של ילד. הילד היה בדיכאון איום וכמעט שלא היה מוכן לדבר איתנו. הוא לא האמין באף אחד ולא ראה טעם בתקשורת עם אנשים. בשלב הראשון, קשה היה להבין האם מדובר בילד דיכאוני במהותו, או בילד שסובל עכשיו מדיכאון, אבל במהותו הוא משהו אחר.
כשהסתכלנו לעבר שלו, ראינו שהיו תקופות בהם המונחת התייחסה אליו יותר, תקופות בהם הוא קיבל יותר מקום. במהלך העבודה התברר, שכיום אין לו יותר מקום בחיים של המונחת. בנוסף, ילד זה חווה משהו קשה בעברו, משהו שאף אחד לא היה מודע לו. העבודה המשותפת שלנו וההכרות איתו ועם העבר שלו, הפכו אותו למעט יותר תקשורתי (אם כי לא פחות מדוכא). נזקקנו למספר סשנים נוספים כדי להבין מה הוא צריך ואיך לעזור לו להתרפא. בסיום התהליך, התגלה ילד יצירתי ועליז, ילד מקסים ומלא שמחת חיים.
האישה שפחדה שבעלה יזיק לילד
הגיעה אלי מטופלת שפחדה שבעלה או שגברים אחרים במשפחתה, יזיקו לתינוקה. עד כמה שהיה ידוע לנו, לא הייתה לכך סיבה רציונלית, אבל הפחד היה עמוק. למעשה, כשהתחקינו אחר ההרגשה שלה, התברר שהיא בעיקר פחדה מהניתוק הרגשי של בעלה, ניתוק שלהרגשתה יוביל לכך, שהוא יזיק לבנה.
בשלב כלשהו של הסשן, הזמנו דמות של גבר מנותק שעלול להזיק לתינוקה. ההזמנה ה"פתוחה" הזאת הייתה טריגר לעבודה עמוקה ורבת משמעות. לאחר מספר סשנים של עבודה עם הדמות המשמעותית הזאת, הכרנו את הדמות, ידענו עליה די הרבה אבל עדיין לא התבהר לנו איך ניתן לאפשר לדמות להתרפא. לפיכך, החלטנו לעבוד בגישת הקונסטלציה המשפחתית לדמויות פנימיות.
במהלך עבודת הקונסטלציה התברר, שהעבר של הדמות קשור לזיכרון השואה: אביו של הדמות, איבד את אחיו הקטן והאהוב כשזה היה תינוק, המוות הפתאומי והטראומטי גרם לו להתרחק רגשית מתינוקות. הריחוק מתינוקות והפחד מהמוות, נדד לדמות שהמטופלת הכילה בתוכה.
יש לציין, שלמרות שלא היה דבר אצלה או אצל בעלה שיעיד על היסטוריה אישית מסוג זה, הרי שבעקבות העבודה המאומצת והאמיצה של המטופלת עם הדמות ה"משונה" הזאת, חייה השתפרו והתרווחו: חווית הניתוק של בעלה מהתינוק פחתה אט אט וכך גם הפחד שלה שמא הוא וגברים אחרים במשפחה יזיקו לתינוקה, פחת משמעותית. הדבר אפשר לבעלה להיות שותף משמעותי בגידול התינוק המשותף שלהם באופן הרמוני ונינוח.
סיכום
לעתים, יש צורך להיפגש עם העבר של הדמות. הצורך נוצר כדי להכיר את הדמות טוב יותר ו/או, לרפא משהו בעבר או בהווה של הדמות ו/ או בכדי לרפא משהו בתוכנו. ישנן מספר טכניקות להיפגש עם העבר של הדמות, הגישה המרחבית הוכיחה את עצמה, עד היום, כגישה טובה ויעילה.
כאשר העבר של הדמות מופיעה בסשן, יש להתייחס אליו בעדינות וברכות. הגישה הזאת והניסיון שלנו ינחו אותנו לעזור לדמות לעשות את עבודתה לרווחתה, לרווחת המונחה שלנו ולרווחתם של אנשים ודמויות נוספים הקשורים לעניין.
© כל הזכויות שמורות לאור שחר, מחבר המדריך
הרשמה למפגש הקרוב בוויס דיאלוג
הרשמה למפגש הקרוב בקונסטלציה משפחתית
הרשמה למפגש הקרוב בקול ותנועה
מאמרים מעניינים נוספים
- וויס דיאלוג
- וויס דיאלוג – סקירה של השיטה
- מה לעשות כאשר מגיעות הרבה דמויות לסישין
- קונסטלציה משפחתית
- בדידות – תיאור מקרה מחדר הטיפולים
- 4 דרכים פשוטות וטובות להזמנת דמות ראשונה לעבודה
- 6 טיפים לעבודת דמויות בסיסית בכתיבה
- קורסים וסדנאות