הדינמיקה הנסתרת של חלוקת הזמן בעבודה

בזמן עבודה עם מונחה, מטופל או פרטנר כדאי להשתמש בהגדרה ברורה של מבנה זמן העבודה. ההכרות עם מבנה הזמן ושמירתו, יכולים להועיל הן למנחה והן למונחה. הדבר יכול ליצור מקום בטוח לעבודה, לשמור ולהגן על המנחה והמונחה, לשמור על עבודה בטוחה ולתרום משמעותית ליעילות העבודה.

  • מדוע כדאי לשמור על מסגרת עבודה של זמן?
  • מהן הדינמיקות הנסתרות של הדרמות הפנימיות המנסות לפגוע במסגרת הזמן?
  • מדוע הדברים החשובים מגיעים בסוף הסשן? מה לעשות ומה לא לעשות עם זה?
  • מהם המנגנונים הפנימיים המנסים לשבש את מסגרת זמן העבודה?
  • מדוע לא כדאי להאריך את זמן המפגש אפילו אם זה נראה מאוד חשוב?

באמצעות מדריך זה, תוכלו להיכנס דרך דלתות שיובילו אתכם למצוא את התשובות לשאלות הללו. בכדי להבין את הפן הפרקטי של חלוקת זמן העבודה בין הפרטנרים ועם המטופלים, קראו את המדריך: לחלוקת זמן העבודה בזוגות – הצדדים הטכניים.

הזמן כמנגנון הגנה על העבודה

זמן קצוב ומוגבל הנו כלי השומר על המנחה, על המונחה ועל התכנים שעולים.

הדברים החשובים שמגיעים בסוף הסשן

לעתים, הדברים החשובים והמהותיים לא היו מעזים להגיע למפגש בין המנחה למונחה, אם הם היו יודעים שזמן העבודה הוא בלתי מוגבל.

כאשר זמן העבודה הוא בלתי מוגבל אזי הדברים החשובים והמהותיים, שלעתים הם עדינים ופגיעים, עלולים לחשוש מפגיעה בזמן העבודה. הפגיעה היא כמעט תמיד לא מודעת ולא מכוונת, ויכולה להתבטא בחיטוט לא נכון של המנחה או המונחה, בנגיעה לא מספיק עדינה בתכנים העדינים של המנחה והמונחה ובצורות נוספות. החשש הוא, שבשל הזמן הבלתי מוגבל, פוטנציאל הפגיעה עולה ולכן הדברים החשובים והמהותיים עלולים שלא להסכים להגיע לעבודה בין המנחה למונחה.

הגנה על המונחה

בהיבט אחר, כאשר המערכת הפנימית של המונחה יודעת שהזמן קצוב, היא מתארגנת בהתאם: היא מביאה ומציגה את הדברים החשובים לה לפי הדרך הנכונה לה ובקצב המתאים לה. מכאן ניתן להבין, שהארכת זמן פתאומית בסוף המפגש, עלולה ליצור פגיעה במערכת הפנימית וחוסר אמון בה ובמנחה (ראו דוגמה בהמשך).

הגנה על המנחה

הזמן שומר לא רק על המונחה והתכנים הפנימיים שלו, אלא גם על המנחה והתכנים הפנימיים שלו. כאשר עולים תכנים המציפים את המנחה והזמן קצר ומוגבל, לעתים קרובות המנחה יכול לשמור על התכנים המציפים שלו במקום בטוח ומוגן כך הם עצמם לא יפגעו, הוא לא יפגע וחשוב לא פחות התכנים הפנימיים לא יציפו אותו ולא יפגעו במונחה שלו.

לעומת זאת, אם עולים תכנים מציפים וזמן הסשן הוא בלתי מוגבל או ארוך מאוד, המנחה יתקשה מאוד לשמור על התכנים הפנימיים המציפים שלו במקום בטוח ומוגן. במקרה כזה, הוא עלול להזיק גם לעצמו וגם למונחה שלו, או במילים אחרות, זמן מוגבל בסשן יכול לתרום  להגנה על המנחה, על התכנים הפנימיים החיים בתוכו וגם על המונחה והתכנים הפנימיים החיים בתוכו. .

הדברים החשובים עולים בסוף המפגש

מטפלים מנוסים יודעים שלעתים הדברים החשובים עולים בסוף הפגישה, דווקא כאשר אין זמן לעבד את הדברים.

מטפלים לא מנוסים, יטו להאריך את זמן המפגש כדי לדבר על הדברים החשובים הללו. לעומתם, מרבית המטפלים המנוסים ימנעו  מלהאריך את זמן המפגש, מתוך הבנה שהדברים החשובים עלו בסוף כי זה מה שהיה מתאים ונכון למטופל.  

באופן כללי, על מנת לשמור ולכבד את התהליך ואת מה שעולה מתוכו, לרוב לא כדאי להאריך את זמן העבודה מעבר למה שנקבע מראש. מניסיוני, כמעט תמיד, כדאי לכבד את המצב שבו הדברים החשובים עולים רק בסוף. לעתים, זהו המקום הבריא שבו הם יכולים להופיע לראשונה.

כך למשל, אם הדברים היו עולים בתחילת המפגש, ייתכן שהמנחה היה "מפשפש" ונוגע בהם בידיים לא מספיק עדינות והמונחים היו עלולים להיפגע, לעתים עד כדי פגיעה אנושה.

לפעמים, הדברים החשובים מגיעים בסוף הסשן רק כדי להראות את עצמם לראשונה, כדי שהמנחה והמונחה לא יהיו מאוימים מעצם הופעתם (למשל כי זהו סוף הסשן  ואין זמן להתעסק בהם). בנוסף, התכנים משמעותיים עשויים להגיע בסוף הסשן בכדי לראות מהי תגובתנו  אליהם והאם הם יכולים להופיע פעם נוספת בעתיד.

בהמשך, אם התכנים המשמעותיים קיבלו תגובה נאותה ומתאימה מהמנחה והמונחה, ישנו סיכוי סביר שהם יופיעו בהמשך המפגשים ולעתים לזמן ארוך יותר, כך שאפשר יהיה להתייחס אליהם בצורה מעמיקה, עדינה וראויה יותר.

איך להתנהג עם דברים חשובים שעולים בסוף המפגש

כפי שציינתי, לרוב, הדברים המהותיים שעולים בסוף המפגש אינם מצריכים הארכת זמן במפגש. לעתים כאשר הם יקבלו יותר זמן זה עלול להזיק להם, להזיק למונחה ולהזיק למנחה.

אז מה כן לעשות?

כאשר הדברים החשובים עולים בסוף המפגש כדאי לכבד אותם, לשמור עליהם ולהכיל את הקצב והעיתוי שבהם הם עולים. יש להתייחס לדברים החשובים שעולים בסוף הסשן מצד אחד, באמפתיות ובקבלה, אבל מן הצד השני לא להאריך את זמן העבודה בגללם. כלומר, יש לסיים את הסשן גם אם עלו דברים חשובים ביותר.

זכרו שהדברים הללו צריכים את ההגנה שלהם והזמן הקצוב מאפשר להשתמש בו כמגן טוב ובטוח  לתכנים מציפים.

דרמות סוחפות אצל המונחה – אין זמן עבודה למי שמנחה ראשון ועוד…

כאשר מתחילים לעבוד, מתברר לעתים שלאחד הצדדים (לרוב הראשון שעובד) קורה משהו, שלכאורה מצריך יותר זמן. מצב כזה עולה השאלה אצל המנחה או אצל המונחה, האם להאריך את זמן העבודה? לעתים, הארכת זמן העבודה תהיה על חשבון זמן העבודה של הצד השני (לרוב על חשבון המנחה הראשון שמראיין).  

בסיטואציה כזו, חשוב להקשיב לסיפור וחשוב לא פחות, לאפשר לתת לסיפור, מסגרת של זמן.

מסגרת הזמן היא זאת אשר תעזור לשמור על העולם הפנימי של המונחה והמנחה גם יחד, היא זאת שתאפשר לדברים "לעלות" על פני השטח, לא להציף יותר מידי ולא לגרום נזק לדברים שעולים.

ניתן להתייחס לכך במונחים של דרמות –  המנחה צריך להכיל את הדרמה ולהקשיב לה, אבל לא להישאב לתוכה, הוא צריך לשמור על העבודה בריאה. התפקיד של המנחה הוא לתת את המקום לסיפור ולדרמה ולאפשר לה לחיות ולהתקיים במסגרת הסשן, קרי, במסגרת הזמן והמקום שנקבעו.

מניסיוני, כאשר לא מאריכים את זמן העבודה והמנחה שומר על מסגרת הזמן בצורה ברורה ויציבה, בסופו של דבר זה עוזר למונחה להכיל את הדרמה הפנימית שלו, את הסיפורים ואת הדמויות שנמצאות בתוכו.

חשוב לציין, שאם עובדים בחברותא (פרטנרים שעובדים זה עם זה), אזי אחרי שהתחלתם לעבוד, האחריות על שמירת מסגרת הזמן מוטלת על המנחה (באותו רגע נתון) ולא על המונחה שנמצא בתוך ה"סיפור" שלו. .  זוהי אחריות חשובה מאוד. (ראו פירוט בהמשך).

מנחה שלא שומר זמן עבודה לעצמו

תופעה שכיחה למדי היא, שהמנחה בזמן עבודה עם פרטנר, מאריך את זמן העבודה ולמעשה לא משאיר זמן עבודה לעצמו לכשיגיע תורו להיות המונחה. כלומר, למנחה הראשון לא יהיה זמן להיות מונחה בהמשך המפגש.

יש לכך מספר סיבות אפשרויות. להלן שתי סיבות לדוגמה

  • המנחה רוצה לעזור לפרטנר שלו, כלומר המנחה עשוי "להישאב" אחרי הסיפור של הפרטנר.
  • המנחה מרגיש באותו רגע נתון חוסר רצון לעבוד עם עצמו ולכן יוצר מצב שבו לא יסתדר לו לעבוד (ראו פירוט בהמשך).

מניסיוני האישי, ברוב המקרים, כאשר מנחה יוצר תנאים שבהם לא נשאר לו זמן לעבוד עם עצמו, מדובר בקושי אישי של המנחה להתמודד עם דברים הנמצאים בתוכו וזקוקים לעבודה. במקרה כזה, חשוב ששני הצדדים שנפגשים לא יוותרו.

חשוב מאוד ששני הצדדים יעבדו באותו הסשן בשני התפקידים, הן כמונחים והן כמנחים (אלא אם כן אתם נמצאים במצב לא שכיח שחוזה העבודה ביניכם הוא אחר).

"תתחיל אתה, אין מה לעבוד היום"

מצב שכיח נוסף הוא, כאשר זוג קולגות נפגשים לעבודה בסדנה או מחוצה לה ואחד מהפרטנרים משדר לשני שהוא לא מעוניין לעבוד היום. לרוב, סוגיה זו עולה כבר בשיחה הראשונית, כשנשאלת השאלה מי יתחיל לעבוד ראשון?

לדוגמה: אדם א' אומר לאדם ב' שהוא מציע שאדם ב' יתחיל לעבוד כי הוא מרגיש שלו אין על מה לעבוד ו/או שהוא לא בטוח שהוא יעבוד היום.

ברוב המקרים, אדם ב' יתפוס את הכדור בשתי ידיים וישמח לקבל את זמן העבודה שהוקצב לו (עכשיו יש לו זמן כפול לעבודה).

זוהי טעות!

כאשר מישהו מציע שלא לעבוד היום (באמירה או בהתנהגות), לעתים קרובות הוא בעצם בודק עם עצמו ועם האדם השני כמה הוא והסיפורים הפנימיים שלו באמת חשובים ומהותיים. הסכמה של אדם ב' שאדם א' לא יעבוד משדרת לאדם א'  שהוא והתכנים שנמצאים בתוכו אינם חשובים. למעשה, כדאי לבדוק האם יש לאדם א' דמויות דומיננטיות של נטישה ושל ויתור עליו כאדם.

במקרה שאדם א' מוותר על המקום שלו, חשוב שאדם ב' יגיד לאדם א': כמה חשוב שגם הוא יעבוד למרות התחושה שכביכול אין לו על מה לעבוד. אדם ב' יכול גם להגדיל  ולומר ש"נוכל למצוא נושא לעבודה תוך כדי העבודה שלנו". (ראו מדריך מה לעשות כשאין נושא לעבודה).

הבעיה של מי שמנחה ראשון

מהרגע שהתחלתם לעבוד והוחלט שאדם א' הוא המנחה, האחריות לשמירת הזמן היא של אדם א', המנחה. לעתים זוהי אחריות גדולה ולא פשוטה: אדם א' גם צריך לשמור על מסגרת הזמן בהקשר לתכנים שנמצאים בתוכו (למשל דמויות בתוכו שלא מעוניינות בעבודה היום) וגם לשמור על מסגרת הזמן בהקשר לתכנים שמביא לסשן אדם ב' (לעתים אדם ב' יביא לסשן דמויות שרוצות עוד זמן עבודה)..

אם אתם אלה שמונחים ראשונים ואתם יודעים שלמנחה שלכם יש נטייה שלא לשמור על הזמן, חשוב שאתם תזכירו למנחה שלכם, לפני תחילת העבודה שחשוב לכם שהוא ישמור על מסגרת הזמן.

סיכום

שימוש במסגרת הזמן כדי ליצור מקום בטוח לעבודה הוא קריטי לעבודה מיטבית.

כאשר אנחנו עובדים עם פרטנרים, או עם מטופלים בדרך הדמויות הפנימיות בגישת הוויס דיאלוג, או בגישות אחרות, חשוב להשתמש במסגרת הזמן כדי ליצור מקום בטוח לעבודה.

שמירת מסגרת זמן העבודה משפיע על כל הנוגעים בדבר: המשתתפים, התכנים שנמצאים בתוכם והדמויות הקשורות לעניין. שמירת מסגרת הזמן יוצרת תנאים מרווחים ועוזרת לעבודה להיות טובה ויעילה.

© כל הזכויות שמורות לאור שחר, מחבר המאמר

הרשמה למפגש הקרוב בקונסטלציה משפחתית

הרשמה למפגש הקרוב בוויס דיאלוג 

הרשמה למפגש הקרוב בקול ותנועה

מאמרים מעניינים נוספים

הרשמה ליצירת קשר – קבלת עדכונים, מאמרים, סדנאות וקורסים