יום השואה: לעזור לעצמך ולהם
המלצה לתרגיל בזמן הצפירה או לאחריה
השואה היא אירוע קשה ודרמטי ששום מילה לא תוכל להכילו. מרבית הניצולים כבר לא חיים איתנו בכדי לספר על האירועים והחוויות הקשות שחוו. עם זאת, הנספים "חיים" איתנו כיום, בדרכם, ומהווים צל ארוך המשפיע על חיינו ונוכח בהם.
מניסיון דרך העומק בכלל ובעבודת הדמויות בגישת הקונסטלציה המשפחתית בדרך העומק, בפרט, נראה, שוב ושוב שאלה שנשכחו בדורות הקודמים, באים ומופיעים כמעין "רוחות רפאים", בדורות הבאים. הם יכולים להתגלות בצורת נתקים בתוך המשפחה, במערכות יחסים לא בריאות במשפחה, בדיכאונות, במחלות עור ובמחלות אחרות…
מורכב מדי להעביר את "החלק התאורטי" באמצעות מדריך אינטרנטי [ניתן לשמוע על כך יותר בסדנאות, בטיפולי הסטאז', בקורסים במאמרים באתר ובקורסים השנתיים], ולפיכך המדריך נוגע בצד המעשי – בתרגילים עצמם.
מה אפשר לעשות? איך אפשר לתרום לאלה שנספו?
וגם איך ניתן לשפר את מצבך האישי?
מדריך זה מציע שני תרגילים פשוטים, רבי עוצמה ובעלי השפעה, שניתן לעשותם בכל זמן. מומלץ לעשות לפחות אחד מהם, במיוחד ביום השואה, בזמן הצפירה או לאחריה. בשל העובדה שמדובר בתרגילים רבי עוצמה, כדאי לדעת, שאם בחרת לעשות אחד מהתרגילים הללו שלא ביום השואה, כדאי לעשות אותו בחברותא, עם אנשים נוספים.
תרגיל ראשון: האם יש לך משפחה שנספתה בשואה?
אם יש לכם הורים, סבים וסבתות, סבתא רבתא, סבא רבא, או אחרים במשפחה הקשורים לשואה – ששרדו, שנרצחו או שיש להם בני משפחה חברים שנספו, דעו שיתכן שחלק מהקשיים שלכם ושל משפחתכם עשויים להיות קשורים לכך. קשיים כדוגמת נתקים במשפחה, מערכות יחסים משפחתיות עכורות, מחלות מסוגים שונים ועוד, עשויים להיות קשורים למשפחות שחוו את השואה ושלא נזכרו כראוי.
ביום השואה, נסו להעלות בעיני רוחכם את אלה ממשפחתכם שנספו בשואה. אתם יכולים לראות אותם כפי שהם, כפי שאתם מדמיינים אותם, להרגיש את הנוכחות שלהם או כל דרך אחרת שמתאימה לכם. זה יכול להיות כל אחד ואחת, מאבות אבותיכם, כל אותם הדורות ממשפחתכם, גם אלה הלא ישירים (למשל, דודים של סבא וסבתא, קרובי משפחה רחוקים שלהם ועוד), שנספו בשואה.
כאשר אתם מעלים אותם בדמיונכם, אמרו להם בלבכם שהם חלק מהמשפחה שלכם ושאתם זוכרים אותם. תנו להם את המקום שלהם בתוך המשפחה ונסו להחזיק את התמונה המשפחתית הזאת בתוככם לרגע ארוך (אורך זמן הצפירה הוא בהחלט מספיק לכך).
ייתכן שתרגישו שמשהו קורה בכם, בחוויה הגופנית או הרגשית שלכם, ייתכן גם שלא תרגישו מאום. שתי האפשרויות טובות. הרעיון הוא הוא לאפשר להם, לאותם נספים, נוכחות בחייכם באותו רגע מדיטטיבי.
תרגיל שני: מיועד למצב שאין לך קשר ישיר לשואה
אם אין לכם קשר ישיר לשואה התרגיל עבורכם הוא מעט שונה: נסו לראות בעיני רוחכם את היהודים אשר נספו בשואה ולא השאירו אחריהם זכר, אלה שאין מי שיזכור אותם, אלה שנמחו מעל פני האדמה. אנשים אלו שייכים לעם היהודי וזקוקים להכרה שהם חלק ממנו.
גם כאן, בדומה תרגיל הקודם תנו להם הכרה: אמרו להם שהם חלק מהעם היהודי, שהם חלק מכם. זה משמעותי עבורם ולא פחות עבורכם.
נסו לעשות תרגיל זה בזמן הצפירה או לאחריה. ניסיון השנים האחרונות מלמד שפעולה זו עשויה להיות משמעותית לכם ואולי אף להם.
מאמרים נוספים
- קונסטלציה משפחתית
- וויס דיאלוג – הדיאלוג הפנימי
- עבודה עם בדידות קיומית – תאור מקרה שבו השתמשתי גם בקונסטלציה המשפחתית
- תרגיל זוגות בסיסי להכרת המרחב הקונסטלטיבי
- עבודה עם ייצוגים – תרגיל בסיסי ודוגמאות
- קורסים וסדנאות