למיקום הישיבה של המטפל והמטופל הנפגשים בחדר הטיפולים, ישנה השפעה רבה וחשובה.
- מהו המיקום הנכון בחדר הטיפולים של המטפל/ת והמטופל/ת ?
- מהו המיקום הנכון של המנחה והמונחה/ת?
- לפי מה קובעים את מיקום הישיבה?
- איך לשבת עם מונחה או מטופל בעבודת הוויס דיאלוג?
ישנן מספר גישות ושיקולים הקשורים למיקום הישיבה המיטבי, כאלה המשפיעים על התהליך המשותף של המטפל והמטופל, בחדר הטיפולים. במהלך עבודת הקונסטלציה המשפחתית, בדרך המחשבה הארכיטיפית, מתגלים שני עקרונות מרכזיים למיקום המועדף של המטפל והמטופל במרחב הטיפולי, במדריך זה אתייחס לעיקרון הראשון.
עיקרון "שומר המערה"
לרוב, הטיפולים השונים נעשים בתוך חדר. בכדי שהעבודה שתעשה בחדר הטיפולים תהיה טובה, מבריאה ויעילה, חדר הטיפולים צריך להחוות כמקום בטוח. יש כאלה המדמים את חדר הטיפולים ל"רחם", כלומר, מקום בטוח של הזנה בריאה.
על מנת להבין עקרון זה , נסתכל במבט ארכיטיפי על מרחב חדר הטיפולים ונדמה אותו למערה אשר בעומקה מתרחש הטיפול. במרחב זה, נשאל היכן הוא המקום ה"בטוח" ביותר? (אולי המקום הרחוק ביותר מפתח המערה?) כמו כן נשאל, היכן המקום החשוף ביותר לסכנה? (אולי הכניסה למערה?).
מיפוי חדר הטיפולים – היכן המקום הבטוח ביותר בחדר?
ברוב חדרי הטיפול הקונבנציונליים, נמצא שיש כניסה אחת למרחב, דהיינו, דלת כניסה אחת שדרכה ניתן להיכנס לחדר הטיפולים. (לעתים ישנם מספר חלונות, אבל לרוב הם סגורים או לא עבירים לכניסה, כלומר, אין חווית סכנה ממשית שמישהו יכנס דרכם).
אם נתייחס לאנלוגיה בין חדר הטיפולים לבין המערה, נוכל להגיד ש:
- המקומות הבטוחים ביותר בחדר, הם מקומות הנמצאים רחוק מאוד מ"הכניסה למערה", כלומר, מקומות הרחוקים מאוד מהדלת.
- המקומות "המסוכנים", מהם עלולה להיווצר ההפרעה לטיפול נמצאים "בכניסה למערה", כלומר, מקומות הקרובים לדלת. הסיבה לסכנה קשורה לכך שדרך הדלת עלול להיכנס מישהו שיפריע לטיפול.
מי צריך להיות במקום הבטוח ביותר? המטפל או המטופל?
אם נתייחס לחשיבה הארכיטיפית של המערה שתיארתי קודם לכן, נוכל לומר שלפי עיקרון "שומר המערה":
- רצוי שהמקום המוגן והבטוח ביותר יהיה של המטופל וזאת מכיוון שחשוב שהמטופל ירגיש שהוא מוגן מפני הפרעות לא רצויות בזמן הטיפול.
- רצוי שהמטפל ישב במקום שבו שהוא יגן על המטופל.
היכן במרחב צריך לשבת המטפל? היכן צריך לשבת המטופל?
לפי העיקרון של " שומר המערה":
- המקום האידאלי למטופל, מקום המשדר למטופל שהוא בטוח ומוגן, הנו המקום שרחוק מדלת החדר.
- מקום אידאלי למטפל, זה שמשדר למטופל שהוא בטוח ומוגן, הנו המקום הקרוב ביותר לדלת או מקום שנמצא בין הדלת למטופל.
במקרה האידאלי, כאשר המטפל יושב בין המטופל לבין הדלת, אזי, במקרה שתהיה הפרעה, המטפל יוכל "להגן" על המטופל ו"לחצוץ בגופו" בין המטופל לבין מי שיכנס דרך הדלת ויפריע. סדר ישיבה זה, מאותת למטופל שהוא מוגן וחשוב.
באופן פרקטי, כמטפלים, אני מציע לכם לשקול למקם את המטופלים שלכם רחוק מהדלת כך שאתם תשבו קרוב לדלת ולעתים אף במרחב בין המטופל לבין הדלת.
המצב בפועל – בקליניקה הפרטית
ככל הידוע לי, עדיין אין מחקרים מקיפים ומשמעותיים בנושא מיקום הישיבה בקליניקה (מי רוצה להרים את הכפפה?), יחד עם זאת, מניסיוני, ראיתי שלא מעט מטפלים פרטיים, אכן ממקמים את הכיסא שלהם קרוב לדלת ואילו את כיסא המטופל הם ממקמים רחוק מהדלת.
כמובן שראיתי גם מטפלים פרטיים הממקמים את עצמם בחדרי הטיפולים שלהם רחוק מהדלת, במקום הבטוח ביותר בחדר. כשזה קורה, לעתים אני תוהה, מה מיקום ישיבה זה משקף, מדוע הם עושים זאת ובעיקר מה מאפיין את הטיפול שלהם בשונה מהאחרים. נדמה לי, שבחלק מהמקרים, מדובר במטפלים שהם יותר מורים או מאמנים מאשר מטפלים.
קושי "אובייקטיבי " לשבת קרוב לדלת
לעתים, לרבים מהמטפלים, המקום הקרוב לדלת הוא המקום הפחות נוח, לרוב מדובר במקום שנמצא עם הגב לדלת. באופן תת הכרתי ולעתים הכרתי, מטפלים מרגישים חשופים מדי כאשר הם נמצאים עם גבם לדלת ולכן, הם בוחרים להושיב את המטופל במקום זה, שהוא כאמור פחות נוח ופחות מוגן. מצד שני, ישנם מטפלים, שבכדי להגן על מטופליהם, נמנעים מלהושיב אותם עם הגב לדלת וממקמים דווקא את עצמם במקום זה.
טיפול נפשי במקומות ציבוריים
מטפלים במקומות ציבוריים כפופים ללחצים שונים ממטפלים עצמאיים. לעתים קרובות, מדובר במקומות שבהם המטפלים נתונים למרות ולציות של המערכת בתוכה הם עובדים, כך שלא תמיד הם מרגישים בטוחים ומוגנים בעצמם.
הבחנתי, שבמקומות ציבוריים, פעמים רבות המטפלים נוטים למקם את עצמם במקום הבטוח ביותר במרחב הטיפולי, לרוב, רחוק מהדלת. במקום הזה, כשהם משקיפים על הדלת, המטפלים מרגישים בטוחים יותר, כך שאם מישהו יכנס ויפריע להם, יהיה להם פוטנציאל של זמן תגובה ארוך יותר להגן על עצמם.
בניגוד לגישה של שמירה על המטופל, אני סבור שאם מטפלים העובדים במקומות ציבוריים, אינם מרגיש מוגנים בחדרי העבודה שלהם, טוב שימקמו את עצמם במקום שהם מרגישים שהוא בטוח עבורם. כך, באופן עקיף, הדבר יתרום לרווחתם האישית ויעלה את הסיכוי להצלחת הטיפול של מטופליהם.
מצב בו מטופלים בוחרים בעצמם את המקום בחדר הטיפול
כאשר מטופלים מגיעים לראשונה לחדר הטיפול, נקבעים הכללים המשפיעים על המשך הקשר הטיפולי. כך למשל, אחרי שמקום הישיבה התקבע במפגשים הראשונים בין המטפל למטופל, הוא לא נוטה להשתנות במשך כל תקופת הטיפול (גם אם מדובר על קשר טיפולי הנמשך שנים).
לרוב המטפלים יש מקום קבוע בחדר הטיפולים, המוקצה להם ויש להם מקום קבוע, המוקצה למטופלים שלהם. יחד עם זאת, יש מטפלים, נדירים אומנם, הנותנים למטופלים שלהם לקבוע את מקום הישיבה הנוח להם. לרוב, הדבר נעשה ללא מילים, המטופל נכנס לחדר ויושב במקום שהוא מרגיש שזהו מקומו. במקרים כאלה, מעניין לראות איזה מקום תופס המטופל בחדר. לי, באופן אישי, זה נותן מידע נוסף על החוויה הפנימית של המטופל.
טיפולים זוגיים
כאשר מגיעים אלי בני זוג לטיפול זוגי, אני שם לב היכן הם מתמקמים בחדר, מי יושב במקום המוגן ביותר ומי יושב במקום המגן. הבחנה זו נותנת לי מידע נוסף על הדינמיקה בקשר של בני הזוג. בהמשך, כאשר "המקומות הקבועים" של בני הזוג משתנים, אני מקבל מידע נוסף על השינוי שמתרחש בקשר שלהם.
סיכום
המקום המועדף לישיבה על פי עקרון "שומר המערה", הוא המקום בו המטופל נמצא במקום בטוח בחדר והמטפל יושב במקום קרוב לדלת, בכדי שיוכל להגן על המטופל. (ישנם עקרונות נוספים, שלא הסברתי במדריך זה).
כאשר מטפלים יושבים באופן הנוגד את העיקרון הזה, אין פירוש הדבר שהם יושבים במקום ה"לא הנכון" או שהם טועים, ייתכן שיש להם שיקולים וצרכים נוספים שצריך להתחשב בהם. יתכן גם, שזו היכולת שלהם עכשיו וזה כמובן גם בסדר. מניסיוני, כאשר מיקום הישיבה הוא מדויק יותר, למטפלים ולמטופלים, הטיפול וההנחיה נעשים טובים יותר, בטוחים יותר ותומכים בריפוי בצורה מרווחת יותר.
© כל הזכויות שמורות לאור שחר, מחבר המאמר
הרשמה למפגש הקרוב בקונסטלציה משפחתית
הרשמה למפגש הקרוב בוויס דיאלוג
הרשמה למפגש הקרוב בקול ותנועה
מאמרים מעניינים נוספים
- וויס דיאלוג – הדיאלוג הפנימי
- קונסטלציה משפחתית
- וויס דיאלוג – מאמר מקיף
- 4 דרכים פשוטות וטובות להזמנת דמות ראשונה לעבודה
- 6 טיפים לעבודת דמויות בסיסית בכתיבה
- בדידות – תיאור מקרה מחדר הטיפולים – מומלץ מאוד לקריאה למי שרוצה להעמיק בשיטת הדמויות הפנימיות
- דמות הפרפקציוניסט