מדריך זה הוא המדריך ה-3 מתוך ארבעת המדריכים המעשיים העוסקים בעבודה עם פרטנרים לצורך ההתפתחות האישית
לאורך השנים התברר לי, שכאשר עובדים בחברותא עם הפרטנר יש נטייה להפר מספר הסכמים פנימיים. הפרה זו, גורמת לפגיעה בתהליך העבודה ולעתים, להפסקה של העבודה המשותפת. אז איך תוכלו לגרום לכך שקשר העבודה שלכם עם הפרטנרים יהיה בונה, בריא ויימשך לאורך זמן? לשם כך, תחילה בדקו עם עצמכם את השאלות הבאות:
- האם אתם עובדים עם הפרטנרים שלכם גם בגישה אחרת שאתם מכירים, כזאת שלא סיכמתם עליה?
- האם אתם מרגישים צורך לתת לפרטנרים שלכם הצעות איך להתנהג?
- האם אתם מתעניינים מאוד בחיים הפרטיים של הפרטנרים שלכם?
- האם אתם שואלים שאלות "בשביל עצמכם", כדי שיעזרו לכם ולאו דווקא להם?
- האם אתם שומרים על דיסקרטיות של מה שהיה במפגש, או מספרים לבני הזוג ולחברים שלכם פרטים מהמפגש (כמובן ב"עילום שם")?
- האם אתם נוטים "לשחק" עם הפרטנרים שלכם? האם אתם מרגישים שהם "משחקים" בכם?
קראו את המדריך הזה כדי להבהיר לעצמכם מהו החוזה המומלץ לעבודה עם הפרטנרים שלכם לחברותא:
לעבוד רק עם השיטה המוסכמת ולא לחרוג מגבולותיה
לעתים, בעיקר בתחילת הדרך, אנשים שנפגשים לעבודה בחברותא, מנסים לעבוד עם שיטות נוספות שהם מכירים, כאלה שלא הוסכם עליהם מראש. למשל: פרטנרים שהחליטו על עבודה בחברותא עם דמויות בגישת הוויס דיאלוג, אבל מתחילים לערב שיטות נוספות, כמו NLP, או פוקוסינג., מדובר בהתנהלות מוטעית. עירוב של שיטות אחרות, במיוחד בזמן הלימודים בקורס, גורם לחוסר מוגנות ואיום הן לכם והן לפרטנר שלכם. אל תערבו שיטות שונות, גם אם אתם בטוחים שהפרטנר שלכם רק ירוויח מכך.
ההסכם שלכם עם הפרטנר הוא על השיטה המוסכמת שאותה אתם לומדים או מתרגלים, כל סטייה משיטה זו מהווה הפרה של ההסכם. בנוסף, ברוב רובם של המקרים, השיטה שאותה למדתם (לפחות אצלי), טובה מספיק ואינה מצריכה עבודה נוספת בשיטות אחרות.
שימו לב, לעתים במהלך העבודה, כאשר מישהו בתפקיד המנחה רוצה לערב שיטות שאינן בהסכם העבודה והוא ערני לבעיות האתיות הקשורות לכך, הוא עשוי "לזרוק" משפטים מהסוג: "לא אכפת לך שאני אעשה משהו נוסף שיעזור לך, נכון?" והמונחה אומר לעתים כן.
זוהי איננה הסכמה חופשית.
אם אתם רוצים לעבוד בשיטה אחרת עם המונחה שלכם, עליכם לשאול אותו באופן פשוט וברור האם הוא מוכן לעירוב שיטות. הזמן הטוב לשאול זאת הוא, כשבוע לפני שמתחיל הסשן הנוכחי (או בתחילת הסשן הקודם). זה מאפשר למונחה שלכם לחשוב ולשקול את צעדיו, בזמן שהוא צלול ואחראי ולא נתון דרמטית להשפעתכם.
לא לתת הצעות
חשוב לשים לב לעובדה, שהשיטה אותה אני מלמד, על כל רבדיה, אינה עוסקת כלל בהצעות, להפך, היא מאפשרת למקור הידע הפנימי של המטופל להתגלות. התפקיד שלכם, בהתאם לשיטה שלי, הוא לאפשר לתהליכים הפנימיים המבריאים להתרחש מבלי להפריע להם. גישה זו נובעת מההבנה שלי, שכמעט כל אדם יכול לפתור את בעיותיו אם יווצרו עבורו התנאים הנכונים לכך.
לפיכך, אני מציע לכם להיצמד לשיטה אתה אתם עובדים, אל תתנו עצות אלא עבדו לפי הכללים ואפשרו למקורות המידע הפנימיים של המטופל שלכם להתגלות ולגלות את עצמכם, לרווחתו ולרווחתכם.
להתעניין אבל לא לחטט
י
תכן שבמהלך העבודה עם הפרטנר שלכם תעלה בכם סקרנות לגביו ולגבי הסיפור שלו. לפעמים הסקרנות תנבע מהרצון להכיר את הפרטנר ואת סיפור חייו כדי לעזור לו לעבודה עם עצמו, לדאוג לו ולשמור עליו. לעתים הסקרנות תנבע ממניעים אחרים, כמו לדעת יותר בשביל הצרכים שלכם: צורך באיסוף מידע, רצון להבין האם הסיפור שלו קשור למישהו שאתם מכירים ועוד.
במהלך העבודה עם הפרטנר שלכם, נסו להיות כמה שיותר זהירים ואתיים. נסו להימנע מלשאול את הפרטנרים שלכם פרטים שהם לא נידבו על עצמם.
אם ישנם פרטים שאתם מוכרחים לדעת על הפרטנר שלכם בשביל לעזור לו, פרטים שהוא לא נידב, כאלה שאתם חייבים אותם לעבודה המשותפת שלכם, אזי שאלו אותו בזהירות, ברכות ובעדינות, שאלו בצורה כזאת שהפרטנר יוכל גם לבחור שלא לענות לכם. במיוחד שימו לב: אם הפרטנר מסרב לשתף פעולה, הניחו לו.
חשוב לי להדגיש שאם הפרטנר שלכם לא עונה, או שהוא מגיב בצורה מוזרה לשאלות שלכם (אגרסיביות, ביישנות מוגזמת, רכות מוגזמת, ילדותיות מוגזמת, וכד'), חשוב מאוד שתרפו משאלותיכם. אל תתעקשו!
בדרך העבודה שלי, רצוי מאוד שתאפשרו לפרטנר שלכם לספר את הסיפור שלו בעצמו מבלי להכניס אותו לפינות שהוא לא מעוניין להיכנס אליהן.
כמובן, שאם מדובר ברצון לממש את הסקרנות שלכם, נסו להתנהג בצורה אתית ככל האפשר. השאירו את הסקרנות בצד, עבדו עליה ונסו שלא לתת לה ביטוי במפגש העבודה ביניכם. (את הסוגיה האתית ואיך לעבוד אתה אני מלמד בקורסים שלי, ולעתים גם מורים אחרים בשיטות אחרות עושים זאת).
דיסקרטיות
דיסקרטיות היא חלק מאתיקה, אבל מצריכה יחס מיוחד גם במסגרת מדריך זה.
כאשר אתם עובדים עם הפרטנרים שלכם לאורך זמן, אתם מתחילים להכיר אותם היטב, את חייהם האישיים, רגשותיהם ומחשבותיהם הכמוסות ביותר. חשוב ומהותי ביותר שתשמרו על הדיסקרטיות שלהם לחלוטין, אל תשתפו איש בפרטים האישיים שלהם.
מובן שאתם יכולים לשתף בדברים שחשובים לכם, את המטפל או את המנחה שלכם, הכפופים לחוקי הדיסקרטיות, אבל שמרו על ה"חומר" הכמוס של הפרטנר שלכם באדיקות.
שימו לב שלשתף בעילום שם זה עדיין שיתוף. כיום, כשכולם מכירים את כולם, עילום שם לא מהווה הגנה אפקטיבית.
בכל פגישה יש לעבוד – להיות הוגנים ברורים ובהירים
עד לכאן התייחסתי לחלקים הטכניים שיעזרו לכם לשמור על העבודה המשותפת שלכם ולעשות אותה בהירה ויעילה. ישנם נושאים שקשה להגדירם כטכניים, אולם הם מהותיים מאוד לעבודה. אתייחס לשניים מהם כדי להבהיר את הנושא:
עבדו בכל מצב
לעתים כשנפגשים, אחד הצדדים פשוט לא מעוניין לעבוד. במדריך זה לא אתייחס לסיבות לכך, אלא לביטוי המעשי לחוסר הרצון לעבוד. אותו צד שלא רוצה לעבוד ינסה למסמס את העבודה בדרכים שונות, זה יכול להיות במילים מפורשות או עקיפות, בדרכים מתוחכמות או שקופות.
חשוב להבהיר, שבכל פעם שאתם נפגשים, רצוי וכדאי שתעבדו בלי קשר להרגשה. אם צד מסוים לא רוצה לעבוד, אז שיעבוד על משהו שולי. אל תמסמסו את העבודה ואל תאפשרו לצד השני למסמס אותה.
לדוגמה: הגעתי פעם למפגש עבודה עם פרטנרית שלא היה לה חשק לעבוד וניסתה להציע לי מרק חם, להאריך בשיחת חולין וכד'. זה היה די מרגיז, מכיוון שאילו הייתי יודע שאנחנו נפגשים לשיחת חולין לא הייתי כל כך מתאמץ להגיע (למעשה לא הייתי מגיע כלל). למען ההגינות, החלטתי להגיד לה את זה בצורה פשוטה וישירה. במפגש הבא היא התנצלה, לקחה אחריות ומשם המפגשים הפכו להיות טובים, יעילים ומשמעותיים.
אל תשחקו עם הפרטנר שלכם
לעתים, העבודה הפנימית קשה לכם עם או בלי הפרטנר. במצב זה, היו הוגנים עם הפרטנר שלכם: אתרו את הבעיה, הסבירו לו את המצב ובמקרה הצורך הפסיקו את המפגשים לזמן מה או בכלל. הוגנות, שקיפות ופשטות, טובים יותר מלשגע את הפרטנר שלכם ולפגוע בו.
אם לא מתאים לכם להמשיך לעבוד עם הפרטנר שלכם, אל תשחקו משחקים, אל תחכו שהוא יבין זאת בעצמו, פשוט עצרו את המפגשים, הסבירו לפרטנר שבשלב זה אתם מרגישים שאתם לא יכולים להמשיך ושאולי תמשיכו בעתיד.
ברצוני לציין, שמצד אחד חשוב לא להעליב את הפרטנר שלכם (אל תגידו לו שהוא לא פרטנר טוב), אבל מצד שני אל תשקרו (אם לדעתכם אתם מפסיקים את העבודה בגלל שהוא לא פרטנר טוב, אל תגידו לו סיבה לחלוטין אחרת), היו פשוטים ומינימליים, אמרו שכרגע אתם לא יכולים להמשיך בגלל סיבה אישית והפסיקו את המפגשים.
זכרו, הפרטנר היה לא רק המטפל שלכם למשך זמן מה, אלא גם המטופל שלכם. שמרו עליו ועל בריאותו הנפשית.
סיכום
כמו בכל קשר בין מטפל למטופל, גם בקשר של עבודה בחברותא, שמירה על כללים היא חשובה ביותר.
החלטה ברורה על שיטת העבודה המוסכמת, התעניינות בפרטנר תוך שמירה על כבודו ורצונו, דיסקרטיות בקשר וכמובן כנות והוגנות, כל אלה הם אבני היסוד לעבודה משותפת שתוביל להתפתחות אישית של כל אחד מהמשתתפים ובעיקר תאפשר המשכיות של העבודה בחברותא.
© כל הזכויות שמורות לאור שחר, מחבר המאמר
כדאי לקרוא גם מדריך מספר 4: ניהול המפגש בחברותא – המדריך שיגרום לעבודה המשותפת להיות יעילה לאורך זמן
ראו: עבודה בחברותא – החלק הטכני והמהותי שיעזור לך לעבוד עם הפרטנר שלך באופן המיטבי ביותר
- זמן המפגש – החלק הטכני המהותי של החברותא
- קשרים וחיבוקים בחברותא – האם להתחבק לפני ואחרי העבודה המשותפת?
- המחוייבות שלך בחברותא: גישות עבודה, אתיקה, דיסקרטיות והגינות בחברותא שלכם
- ניהול המפגש בחברותא – המדריך שיגרום לעבודה המשותפת להיות יעילה לאורך זמן
הרשמה למפגש הקרוב בקונסטלציה משפחתית
הרשמה למפגש הקרוב בוויס דיאלוג
הרשמה למפגש הקרוב בקול ותנועה
מאמרים מעניינים נוספים
- וויס דיאלוג – הדיאלוג הפנימי
- קונסטלציה משפחתית
- מפת הדרכים להתפתחות אישית בריאה, בטוחה ומזינה
- בדידות – תיאור מקרה מחדר הטיפולים – מומלץ מאוד לקריאה למי שרוצה להעמיק בשיטת הדמויות הפנימיות