עבודת ייצוגים בדרך העומק
טל שני
בעבודת ייצוגים פועל מנגנון שהוא כמעט פלאי, מעבר למה שאנחנו מדמיינים.
כאשר מניחים במרחב ייצוג למשהו או למישהו, המהווים חלק מסיטואציה או נושא שאנחנו רוצים לחקור, לעבד, להרגיש
אותו ייצוג מקבל את התכונות של מה שהוא מייצג, ומחזיק בתוכו את התחושות, הרגשות, הדימויים, הזכרונות והמחשבות, הרלוונטיים לאדם או לנושא המיוצג.
הייצוג יכול להיות פיסת בד צבעונית, חפץ כלשהו או אפילו נייר.
כשאנחנו עומדים על הייצוגים, נוגעים או מתבוננים בהם, ניתנת לנו ההזדמנות לחוות באופן בהיר ומלא היבטים שונים של מצבים או חוויות, שקשה לנו לקבל גישה אליהם בתוך המציאות השוטפת של חיינו.
במציאות היומיומית יש לנו מגבלות של זמן, נקודת מבט, ערבוב של רגשות, מחשבות וחוויות, תגובתיות שמופיעה באופן טבעי בזמן אמת. אינספור עניינים ודברים שחוסמים אותנו או "נדבקים" אלינו, ולעתים מפריעים לנו לראות ולהרגיש.
בעבודת הייצוגים יש לנו את הזמן והפניות להפריד את מה שהתערבב, להרגיש את הניואנסים של החלקים השונים, להכיר גם את החלקים שנדבקים ו"מפריעים".
יש לנו מרחב לחקור את מערכת היחסים בין הייצוגים דרך ההקשבה הרגשית-גופנית, דרך המיקומים והיחסים בין הייצוגים במרחב.
החקירה החווייתית הזו יכולה לשפוך אור על ה"נקודות העיוורות" שלנו, כמו גם להרחיב ולהעמיק את המגע שלנו עם התוכן הרגשי אותו אנחנו מבקשים לפגוש.
לנגיעה ולשהייה עם הדברים דרך עבודת הייצוגים, תוך הקשבה והחזקה טובה – יש איכות מרפאת. לעתים נרגיש שינוי רגשי שמתרחש כבר תוך כדי העבודה, ופעמים אחרות – נרגיש את ההדים העדינים של העבודה הזו רק לאחר זמן, תוך שהחוויה ממשיכה להתקיים ולהתעכל בתוכנו, גם אחרי שהמפגש עצמו הסתיים.
