שלושה רבדים ב"חותם הלידה":
איך הלידה מעצבת את החיים שלנו
הלידה היא חוויה דרמטית שמטביעה בנו חותם עמוק, המשפיע על כל תחומי חיינו והווייתנו. מטבע הדברים, רובנו המוחלט לא זוכר במודע את מה שהתרחש שם. יחד עם זאת, כל מה שלמדנו בלידה, מה שחווינו, מה שהוטבע בנו ברגעים הדרמטיים האלה, ממשיך ללוות אותנו הרבה אחרי שהזיכרון המודע שלנו נמוג.
אחת האפשרויות הבסיסיות להבין את החותם הזה היא להסתכל על שלושה רבדים ראשוניים:
- הרובד הרגשי – החוויות הבסיסיות שיצאנו איתן לעולם
- הרובד התפקידי – התפקיד "שלקחנו" על עצמנו בעולם
- הרובד האסטרטגי – הדרך ש"בחרנו" להתמודד עם החיים
שלושת הרבדים האלה משתלבים יחד ליצירת דפוס חיים שלם, המשפיע על האופן שבו אנחנו חווים את העולם ומתנהלים בו.
שלושת הרבדים בקצרה
הרובד הרגשי הוא החוויה הרגשית הבסיסית שיצאנו איתה לעולם אחרי הלידה. זו יכולה להיות תחושת בדידות עמוקה, חוויה של חוסר מקום, בדידות קיומית, תשישות עמוקה, תחושת דחייה ונטישה, חוסר ביטחון בסיסי, ניתוק ועצב גדול – או להיפך – תחושת ביטחון ושייכות, חיבור עמוק ושמחת חיים בסיסית. החוויה הזו מלווה אותנו כמעין "רקע רגשי" בסיסי לחיים. אנחנו יכולים להיות בה, להתנגד לה או להדחיק אותה, אבל היא תמיד שם, משפיעה על חיינו.
הרובד התפקידי מתבטא בתפקיד שמצאנו את עצמנו בו כבר בלידה או כזה שהבנו ששם המקום שלנו. למשל, להיות "בלתי נראים", "לא להפריע", לעזור לאחרים, להתאים את עצמנו למה שנדרש, לזרום, או "לשמור על שקט והרמוניה". תפקיד זה הופך ל"תפקיד חיים" לא מודע שמלווה אותנו בכל תחומי החיים – מזוגיות ועד קריירה.
הרובד האסטרטגי הוא הדרך שבה "הבנו" איך הכי בטוח לנו להתמודד עם העולם. זו יכולה להיות אסטרטגיה של "להסתדר לבד", "להיעלם כשקשה", "תמיד להיות בשליטה" – או אולי לסמוך על אחרים בנחת. אסטרטגיה זו הופכת לאחד מדפוסי ההתמודדות המרכזיים שמעצבים את חיינו.
סיפור מהקליניקה
עבדתי עם אישה שהתמודדה עם תחושה עמוקה של "אין לי מקום בעולם". למרות שחייה היו מלאים – זוגיות, ילדים, קריירה – היא חיה בתחושת בדידות עמוקה שליוותה אותה בכל מקום, כמו חור שליווה אותה בכל חייה.
כילדה שנייה מבין חמישה, היא אכן חוותה חוסר מקום במשפחתה, במיוחד בקשר עם אמה. עם השנים, היא עברה טיפולים פסיכולוגיים בגישות שונות שעזרו במידה מסוימת, אך החוויה העמוקה של חוסר המקום, חווית הקיפוח הפנימית, נשארה, גם אחרי שאמה כבר לא הייתה בחיים.
בעקבות חלום משמעותי, התחלנו לעבוד עם חוויית הלידה שלה. דרך עבודת הייצוגים, התגלתה תמונה מפתיעה: הניתוק מאמה התחיל עוד בסיום ההיריון. האם, שפחדה מלידה שקטה, חוותה בעצמה ניתוק עמוק במהלך ההיריון והלידה. היא הרגישה "כמו חפץ", ללא מקום וללא התייחסות – חוויה שהועברה ישירות לתינוקת.
במהלך הלידה נוצרו בתוכה דפוסים, אמונות וחווית חוסר מקום עצומה. מתוך פרספקטיבת שלושת רבדי חותם הלידה, אפשר היה לראות איך הם הופיעו בחייה והסבירו אותם:
- ברובד הרגשי: חוויה עמוקה של חוסר מקום ובדידות למרות מציאות חיצונית "סבירה"
- ברובד התפקידי: לקיחת תפקיד של מספר שתיים, זאת שעוזרת ותומכת ברעיונות של אחרים ויזמויות של אחרים, כאשר לה ולמהותה אין מקום
- ברובד האסטרטגי: פיתוח דפוס של הסתגלות – לא להראות את עצמה ואת רגשותיה, להדחיק את הווייתה (מה שגם הסביר את הגוש בגרון שהרגישה לאורך שנים רבות)
שחרור האנרגיות הכלואות שהופיעו בלידה היה הצעד הראשון בדרך לשינוי. תוך ימים ספורים החלה לחוש שינוי בתחושת המקום שלה בעולם.
במהלך החודשים הבאים, ככל שנתנו מקום לאנרגיות האלה להיות ולהשתחרר, ובהמשך דרך עבודת ריפוי ממוקדת של אותו חלק פגוע והחזרת הכוחות שנעלמו לה בתהליך הלידה, היא הצליחה להשתחרר בהדרגה מהכלא של הניתוק והבדידות.
בחודשים האלה היא גם החלה להשתחרר מהתפקידים המוכרים שלה בעולם והאסטרטגיה הבסיסית שלה של היעלמות נמוגו והשתנו.
הדרך לשינוי
עבודה אפשרית עם חותם הלידה בדרך העומק, יכולה להתחיל בהתבוננות על חווית הלידה בשלמותה. בתהליך זה, אנחנו יכולים לתת ייצוגים לשותפים המרכזיים בלידה, וגם לשלושת הרבדים – הרגשי, התפקידי והאסטרטגי.
במהלך התהליך לא רק שמתגלה מידע עמוק על שלושת הרבדים, אלא במיוחד אפשר לתת מקום לאנרגיות הכלואות להתגלות, לקבל הכרה ולהשתחרר. זהו השלב שבו מתחיל תהליך הריפוי.
בהמשך העבודה, ניתן להתמקד בהחזרת הכוחות שאבדו לנו בתהליך הלידה. העבודה הזו יכולה להתבצע בכלים שונים, כשאחד המרכזיים בהם הוא עבודת הייצוגים בדרך העומק.
ועוד כמה מילים לסיכום
חותם הלידה משפיע על חיינו בדרכים עמוקות ומשמעותיות. הכרה בשלושת הרבדים – הרגשי, התפקידי והאסטרטגי – פותחת בפנינו אפשרות לשינוי והתפתחות משמעותית.
ניתן לשנות את החותם העמוק בכל גיל.
את העבודה עם חותם הלידה ניתן לעשות במגוון דרכים – אפשר לעשות אותה לבד, במפגשים פרטניים, או בסדנאות קבוצתיות.
